Westen - Clinical Assessment of Object Relations Using the TAT Richard Niolon, Ph.D.


Westen - Clinical Assessment of Object Relations Using the TAT

Richard Niolon, Ph.D.

+ מתוך ההרצאה בסמינר אבחון ביום א' 21.03.04

 

דרכים לניתוח :

א.      עד כמה הנבדק מילא את ההוראות שניתנו לו

ב.      מקרמר – הזדהות, השלכה והכחשה- עד כמה משתמשים בהגנות האלה ואיך זה בא לידי ביטוי

ג.        השיטה של Drew Westen. חוקר שמנסה לשלב בין התיאוריות הפסיכודינמיות ובין חברתיים – התפתחותיים. הכלי שלו (שאיתו הגיע למיומנויות גבוהות), נקרא SCORES Social Cognition Object Relation Scales. הסולם הוא סולם של 5 דרגות שמעריך 4 מימדים ביחסי אובייקט:

1.       מורכבות הייצוגים של האנשים

2.       טון אפקטיבי של הסיפורים

3.       יכולת השקעה רגשית ביחסים ובערכים מוסריים

4.       הבנה של סיבות חברתיות.

 

כאמור ישנם ארבעה אספקטים של יחסי אובייקט שיש להעריך כאשר מפרשים סיפורי TAT:

 

1.       מורכבות הייצוגים של האנשים

האם האנשים פשטניים, יותר מדי מורכבים מכדי להבינם, דומים למטופל באופן שבו הוא אוהב ולא אוהב . התפתחותית אנו רואים שככל שגדלים אנו יותר נפרדים מאחרים, מפתחים תמונה מורכבת יותר של עצמנו ושל אחרים, ופחות מפצלים אובייקטים.

א.      ברמה הנמוכה ביותר- היעדר מובחנות בין הדמויות, בלבול בגבולות ובנקודות הראות.

ב.      הדמויות נפרדות אך חד ממדיות, דגש על פעולות רגעיות או תיאור פיזי של הדמויות. אפיון נזיל.

ג.        הדמויות מתוארת כבעלות מספר תכונות יציבות אם כי פשוטות. עיבוד מסוים של תהליכים פסיכולוגיים או חיים פנימיים. תחושה מסוימת של המשכיות על פני זמן של עמדות או נטיות פשוטות.

ד.      הכרה בדמויות כבעלות ממדים פסיכולוגים מורכבים. מאפיינים מתמשכים או עירוב של רגשות או תכונות

ה.      הכרה בדמויות כבעלות תכונות מתמשכות ורגשיות, מניעים או קונפליקטים מורכבים או עירוב של רגשות או תכונות עם חוויה סובייקטיבית מורכבת.

 

 

 

בחלוקה לשלוש:

Lowest - כל האנשים בסיפור דומים וכולם דומים לנבדק (בין אם הוא מבין זאת ובין אם לא). אחרים יכולים להיות מוכללים באופן רחב ומעורפל כנדיבים או מזיקים, בלי מחשבה תחילה לגבי למה ואיך. מי שמכריח אותך לקחת אחריות על מעשיך הוא רע ומי שנותן לך לחמוק הוא טוב.

 -slightly better האנשים בסיפור הם פשטניים אך שונים זה מזה. פיצול מתרחש כשיש דמויות שהן לגמרי טובות ודמויות שהן לגמרי רעות, ולפעמים הן משתנות לגמרי לצד השני. those who hold you accountable are doing their job, but maybe they like making others unhappy
 -best
אנשים שהם מורכבים ומתנהגים כפי שהם מתנהגים מתוך מגוון של  סיבות. לפעמים הסיבות שלהם יוצרות קונפליקטים פנימיים והתשובות הטובות ביותר יכולות להתמודד עם זה.

 

2.       טון אפקטיבי של הסיפורים

מהו המאפיין הרגשי של אנשים? מה האיכות האפקטיבית שלהם. האם הם חורשי רעה ונצלניים או טובים ואוהבים. התפתחותית אנו רואים הבנה טובה יותר של מניעיהם של אחרים, כולל מוטיבציות להגנה עצמית כשונים מחורשי רעה ומניעים לסיפוק מווסתים ע"י הערך של מטרות קצרות טווח לעומת ארוכות טווח. [ Developmentally we see a better understanding of others' motives, including motivations for self-protection as different from malevolence, and drives for gratification tempered by the value of short-term versus long-term goals. ]
מנסה להעריך את מידת הציפיות של הפרט מהעולם ובמיוחד מהעולם של אנשים, רוע עמוק, כאב מהמם או ראיית המגע החברתי כמעשיר ומיטיב.

א.      הפרט תופס את העולם באופן גלובלי כמסוכן ומכאיב. הזנחה רבה מצד הדמויות המטפלות או אחרים משמעותיים או נטישה ופגיעה הרסניות.

ב.      ייצוגים עוינים בעיקרם אך לא מהממים. יחסים ריקים, אכזבה עמוקה או בדידות, הזנחה ואדישות.

ג.        ייצוגים מעורבים, טון שלילי קל

ד.      ייצוגים מעורבים, טון נייטרלי

ה.      ייצוגים חיוביים בעיקרם, חוויה של תלות הדדית מיטיבה.

בחלוקה לשלוש:

Lowest - אנשים בסיפור מתנהגים באופן מניפולטיבי ו-  self-centered לספק את צורכיהם.

 -slightly betterאנשים שמתנהגים כפי שהם מתנהגים מתוך מגוון של צרכים, רגשות, ומאוויים והם מבטאים הכרה מסוימת לגבי האופן בו התנהגות בהתאם לרגשותיהם משפיעה על אחרים.

-best אנשים המודעים לרגשות החיוביים/טובים שיש לכל אחד, לרגשות השליליים/רעים שיש לכל אחד, והמשחק ביניהם. יהיו לאנשים בסיפור רגשות אמיתיים זה לזה.

3.       יכולת השקעה רגשית ביחסים ובערכים מוסריים

מודד את המידה בה ההתייחסות לאחרים הנה כמטרות יותר מאנשים. ההתייחסות לאירועים הנה במונחים שונים מאשר סיפוק צורך, כללים מוסריים הנם מפותחים ונלקחים בחשבון ויחסים נחווים כבעלי משמעות ומחויבות. נע בין סיפוק צורך נרקסיסטי ושקוע בעצמו (אנשים קיימים למלא את מאוויי) לבין אוריינטציית מחויבות וערך (לאנשים יש את הצרכים שלהם וכולנו צריכים לעבוד יחד באופן כלשהו כדי להשיג מה שאנחנו רוצים). זה יכול להיראות ע"י האופן בו מעריכים אנשים (על שום יכולתם לספק את צרכי מול מה תרומתם הייחודית לחברה). 

א.      תוקפנות או אלימות קיצונית ללא חרטה, סיפוק צורך הוא העניין המרכזי, אפילו ביחסים בינאישיים. הדמויות לא שולטות בעצמן, אנשים נתפסים ככלי לסיפוק של הדמות, בלי שקילה של צרכים מנוגדים או שאיפות מנוגדות.

ב.      הכרה בקונפליקט מוסרי או באינטרסים מנוגדים, אבל הדרמה של דמות בודדה היא המרכזית. ציות לדרישות מוסריות הנו בכדי להימנע מעונש. צווים מוסריים מחמירים ופרימיטיביים, חברות ניתנת להחלפה.

ג.        אי הדדיות, סטריאוטיפים. ציות לכללים או לחובות מוסריים מופנמים, קונבנציונליים, אוריינטציה לרצות את האחרים

ד.      יחסים ארוכי טווח ובעלי עומק ומחויבות. אמפתיה בוגרת מחויבות לאידיאלים מופשטים, הדמויות רוצות לעשות את הדבר הנכון

ה.      פשרה בין דמויות אוטונומיות, לאינטרסים מנוגדים. דבקות בעקרונות מוסריים למרות היותם לא רגילים או לא פופולריים, שאיפה להתפתחות אישית בהקשר של יחסים משמעותיים.

בחלוקה לשלוש:

ברמה הנמוכה ביותר- אנשים קיימים למלא צרכים ספציפיים שיש לי, כמו הזנה, ביטחון וכו'. הדמויות הן אימפולסיביות ולא מעניין אותן מה יהיו תוצאות מעשיהם עבור האחרים, או שמעניין אותם אבל לא ישנו את התנהגותם. האחרים סולחים להם באורח פלא והם לא נענשים.
-slightly better
אנשים שמוערכים בשל מי שהם, והדמויות יכולות לחוש בושה או אשמה כשהן מאכזבות אחרים ("הוא היה  עצוב, אך לא יכול היה לוותר על הקריירה שלו כדי להיות אתה כשהיא הלכה בעקבות החלום שלה. היא עזבה והם ניתקו קשר").  הם מראים פחות אימפולסיביות ויותר יכולת לחשוב לפני שמתנהגים.
 -best
אנשים שנשפטים למול הפוטנציאל של עצמם, ולדמויות יש מחויבויות עמוקות

("He gave up his career plans to be with her and support her in her dreams. When she was successful, she said 'Now it's your turn,' and she supported him going back to school. It was hard, but they were committed to each other's happiness")

 

 

4.       הבנה של סיבתיות חברתית

מודד את המידה בה ייחוסים של סיבות לפעולות של אנשים, מחשבותיהם, ורגשותיהם, הנם לוגיים מורכבים ובעלי ראייה פסיכולוגית. איך העולם פועל, ומדוע הוא פועל כך? האם חוקי האנשים לגבי האופן בו פועל העולם הם הגיוניים ועקביים, לא לוגיים ולא רציונליים, אידיוסינקרטיים ודלוזיונליים, קונקרטיים ופשטניים, או מופשטים ומורכבים. האם האנשים באמת מנסים לקבוע חוקי לגבי העולם ואיך הוא פועל כך שיוכלו לצפות ולהסביר, או שהם פשוט מקבלים ש "Stuff Happens" ואתה לעולם לא יודע מה יזמנו לך החיים.

א.      היעדר סיבתיות והגיון. תהליכים עיקריים מתוארים באופן מנותק מסיבתיות, שרירותי

ב.      סיבות סביבתיות או התנהגותיות, טעויות לוגיות מינוריות, כוונות פשוטות.

ג.        סיבות פסיכולוגיות פשוטות כמתווכות התנהגות. סיבתיות התנהגותית מצבית ומורכבת

ד.      סיבות פנימיות מנהיגות את ההתנהגות. תיווך קוגניטיבי של פעולה.

ה.      פעולות ויחסים נובעים מתהליכים פסיכולוגיים מורכבים. דמויות מגיבות ומחפשות להשפיע. הסקה על מצבן המנטלי של דמויות אחדות. תהליכים מוטיבציוניים לא מודעים.

ברמה הנמוכה ביותר- תהיה קונקרטיות, אי לוגיות, המבוססות על ניתוחים לא מדוייקים והזנחה של דינמיקות בינאישיות. בעיות נפתרות ע"י אחרים בעלי כוח, או ע"י טרנספורמציה קסומה או חוויית א-הא. המוסר מתבסס על האם זה טוב עבורי. אין לקיחת אחריות על פעולות. 
-slightly better
ייחוסים לגבי העולם הם מדויקים ופשוטים ומתבססים על אבחנות רציונליות ומחשבות. מוסריות מתבססת על להיתפס אחרי שביצעת נזק ברור. אנשים צריכים לשלם את המחיר של פעולותיהם, בד"כ העונש הוא ע"י אחרים או מצבים רגשיים דיפוזיים כמו עצבות.

-best ייחוסים שמשקפים הבנה מורכבת של העולם, מוסריות מתבססת על כלל הזהב או קאנט, ונזק לאחרים יכול להיות מעודן. אנשים לוקחים אחריות על פעולותיהם מסיבות פנימיות ויכולים לפצות על גרימת נזק, גם אם לעולם לא ייתפסו.