לפי אבי בניתוח נסתכל על הדברים בסדר
הזה: (1) IQ כללי. (2) השוואה בין המערכות – מילולי
וביצועי. פער משמעותי בין שתי אלה הוא 12 (יש הטוענים 15) נקודות. [לפי נעמי: (3)
לפרט תחומים, כישורים, יכולות, הנבדקים ע"י מספר תת-מבחנים כל אחד, ביחס
לממוצע באוכלוסיה. למשל, יכולת ההפשטה. אם יש פערים בין מבחנים הבודקים תחום זה,
לפרט, לנסות להסיק מה הבעיה. (4) בודקים את התנודות ביחס לעצמו, איפה הצדדים
החזקים והחלשים שלו. (5) להגיע למסקנות לגבי פוטנציאל – האם הוא גבוה מהתפקוד
הנוכחי. אם כן, לשער מה היו הגורמים להנמכה במבחנים מסוימים. לשים לב לאיכות
התשובות, או אם עולים תכנים משמעותיים: תגובה לקושי או כישלון, מוטיבציה,
וכ"ו]. (3) לפי אבי - ניתוח המבחנים עצמם, כל אחד על פרטיו השונים. בייחוד
מעניין לראות האם בתת-מבחן כלשהו האדם מתפקד באופן סיסטמתי, עד שמגיע לרמת קושי
כלשהי, או שיש פערים, ואם כן – האם יש מעט או שיש זיגזג (2 לא יודע, 1 יודע, 2 לא
יודע, שוב 1 יודע, וכ"ו). תופעה כזו היא יותר נדירה ומעידה בד"כ על
קשיים רגשיים ולא קוגניטיביים. (4) הפריטים כשלעצמם – לבדוק את
האישיות, איך האדם חושב ומתנהג.
פער משמעותי בין תתי מבחנים הוא 5 נקודות, ופער
משמעותי בין כל המילולי לכל הביצועי הוא 12 נקודות. (פער גדול מ-12 מעיד על
בעייתיות כלשהי, ולא סתם איפיון של להיות יותר ורבאלי או יותר ביצועי). (לפי נעמי
10 נחשב משמעותי במילולי-ביצועי, ו-3 זה פער משמעותי בין תתי-מבחנים). (עוד לפי
נעמי: סטיית התקן בתת-המבחנים היא 3).
אצל מי יש פער משמעותי לטובת הביצועי:
אנשים בעלי קושי שפתי (בעיות התפתחות, אפאזיות, וכ"ו), אנשים מתרבות או סביבה
מקופחת, אנשים שלא רוצים לתקשר (כגון חשדנים או בעלי חרדת מבחנים), ובעלי הפרעות
חשיבה.
אצל מי יש פער משמעותי לטובת המילולי:
אנשים בעלי בעיות גרפו-ויזו-מוטוריות (אורגניים, לקויי למידה, וכ"ו),
אובססיביים (יותר חזקים בצד המילולי כי הוא יותר אינטלקטואלי), דכאוניים (יש קושי
לתפקד במשימה הדורשת אנרגיה בהווה, בניגוד להסתמכות על ידע מהעבר, וכן איטיים ולכן
קשה להם במשימות שהן על זמן), פסיכוטיים, בעלי חרדת ביצוע – כנ"ל. מצויים
במצב שבו לא יכולים ליצור, לבצע מטלה חדשה עם אנרגיה ומהירות.
לפי נעמי את הניתוח הראשוני אנחנו עושים
בסדר הפוך מכתיבת הדו"ח: עוברים מניתוח של כל פריט, לניתוח תת-מבחן, לניתוח
תחום, לניתוח כללי. בכל שלב נחפש את הדברים המשמעותיים. למשל "שתיים. מה זה
השאלות האלה?!". המשפט שאחרי "שתיים" הוא אידיוסינקרטי.
כמו כן לפי נעמי חשוב לציין עד כמה רמת התפקוד משקפת
את הפוטנציאל האינטלקטואלי, למשל: חורים בתפקוד (הצליח בשאלות קשות וטעה בקלות),
או פער בין המילולי לביצועי, או פער בין מבחנים שונים – כל אלו מעידים על פוטנציאל
גבוה יותר מהתפקוד. אם יש פער בין המילולי לביצועי, לנסות לחשוב למה – מה גורם
להבדלים. מילולי דורש יכולת מילולית, העשרה סביבתית. ביצועי דורש עמידה בזמן (שזה
קשה לדכאוניים למשל), ואנרגיה זמינה לביצוע מטלות (המילולי זה דברים יותר זמינים,
כמו ידע כללי).
כמו כן לפי נעמי תוכן אנושי או רגשי יכול אצל אנשים
מסוימים לפגום בתפקוד ואצל אחרים להעלות את התפקוד.
צד שווה וקוביות – מקבילים. (בודקים את אותו
הדבר: יכולת ההפשטה, רק שאחד שפתי והשני ביצועי). הם אלה שבמתאם הכי גבוה עם ה-IQ הכללי.
(יכולת ההפשטה מאוד קרובה ל-IQ הפוטנציאלי המולד). (עוד זוגות מקבילים:
הבנת מוסכמות חברתיות: סידור תמונות והבנה. התמצאות ביומיום: השלמת תמונות וידע
כללי. קשב וקליטה: זכירה וקידוד).
מקום שני הכי גבוה במתאם עם IQ כללי –
הבנה ואוצר מילים.
מתאם בינוני: ידיעות כלליות, חשבון, הרכבת עצמים,
השלמת תמונות וסידור תמונות.
מתאם נמוך: קידוד, זיכרון.
מבחנים מאוד יציבים אפילו עם תנודות רגשיות: קוביות,
ידיעות כלליות, אוצר מילים.
מבחנים פגיעים למצב נפשי: חשבון, זיכרון, הרכבת
עצמים, קידוד.
בודק ידע כללי, עד כמה האדם פנוי ללמידה, כמה הוא
סקרן, כמה הישגי, וכ"ו.
סיבות להבדלים בין אישיים: (1) מי שמטבעו אינו אספן
ידע, יקבל ממוצע. אספני ידע יקבלו יותר. [אבל יותר מעניין לבדוק את הקצוות]: (2)
סביבה תרבותית נחשלת ולא מעשירה – נמוך. (3) חוסר פניות ללמידה מסיבות רגשיות או
בעיות אורגניות, למשל בזיכרון או יכולת הפנמה – נמוך. (4) אובססיביים – ידע כללי
גבוה. יש להם מנגנוני אינטלקטואליזציה חזקים והם אספני ידע, ולכן יהיה להם ציון
גבוה. (5) היסטריונים – מדחיקנים. יהיה להם נמוך.
במבחן זה חשוב להתבונן בפריטים ספציפיים כדי לראות
אסוציאציות מוזרות או אידיוסינקרטיות.
לפי נעמי: מכיוון שידע לא שוכחים כל-כך, ציון נמוך פה
לא יעיד על חוסר ריכוז אלא על חוסר ידע, שיכול לנבוע מסביבה דלה או מחוסר
התעניינות בסביבה.
בודק יכולת לחשיבה מופשטת. 0 נק' – חשיבה קונקרטית 1
נק' – חשיבה פונקציונלית. 2 נק' – חשיבה מופשטת, מושגי-על.
הבדלים בין-אישיים: (1) קושי בהפשטה – נמוך.
אורגניים, אנשים קונקרטיים, ליקויי למידה, אנשים עם רמת אינט' נמוכה. [קוביות זה
המקביל. אם פה נמוך ושם גבוה – יש לו יכולת גבוהה אך לא שפתית]. (2) עוד נמוכים -
הגנתיים, מצומצמים, אנשים עם חסכים, קונקרטיים מבחינה רגשית, בעלי לקויות חשיבה
כמו פסיכוטים. (3) ציון גבוה – אדם ברמה גבוהה, שיכול לתפקד טוב במטלות די
נייטרליות (אין כאן דברים רגשיים כל-כך, כלומר יכולים לקבל ציון גבוה גם
סכיזואידים, אינטלקטואליים ואובססיביים).
המבחן בודק גם התנגדות – מי שאומר "לא משותף
כלום".
מעניין לראות במבחן זה, באילו פריטים החשיבה הופכת
לקונקרטית. וכן באילו פריטים יש אסוציאציות חופשיות, וכמה נקודות פריטים אלו
קיבלו.
בודק ידע חשבוני בסיסי. כמו כן בודק ריכוז
(פעולה רצונית, מכוונת, שבה אדם מפנה את קשבו על מנת להתמודד עם בעיה). זה בעצם
מיקוד הקשב.
הבדלים בין-אישיים: מי מתקשה בריכוז: (1) ADHD – ביצוע נמוך במבחן זה בגלל בעיית הריכוז. (2) מי שעסוק בדברים אחרים,
בנושאים שמקשים עליו להיות ממוקד, מרוכז. זה יכול להיות דיכאון, חרדה, פסיכוזה, או
כל הסחה רגשית אחרת.
מה שעוד משפיע על מבחן זה: חרדה סביב חשבון, בייחוד
אצל בנות. הרבה פעמים עוד לפני שאנשים שומעים את השאלות, ורואים שהן קלות, הם
נכנסים ללחץ מהמילה "חשבון" ואומרים "זה לא בשבילי" או
"אני לא יודע חשבון". זה קשור לזהות וערכים חברתיים.
בודק עושר מילולי, והמשגה – הבנת משמעות, אבסטרקציה.
מי יקבל גבוה: סביבה ורבאלית, עושר סביבתי, קריאה,
וכמובן אינטליגנציה.
מי יקבל נמוך: דלות סביבתית, אינטליגנציה נמוכה, או
חוסר במוטיבציה, או בעיה רגשית כלשהי שגורמת לצמצום (ולא הפשטה).
מושפע עוד מהחלק הרגשי, מסקרנות לשפה, ומקושי בהפשטה
(בעיות שפתיות או אורגניות).
במבחן זה מאוד חשוב לבדוק את התוכן, המעיד על העולם
הפנימי. לפעמים רואים הדחקות, חרדות, התנגדויות, אשמה.
לפי נעמי: למבחן זה יש מתאם מאוד גבוה עם ה-IQ הכללי,
אך גם יש לו הרבה קשר לקיפוח סביבתי או סביבה מעשירה. כמו כן, הוא קשור גם למתח.
המבחן המילולי החשוב ביותר מבחינה קלינית. בודק שיפוט
חברתי. בודק ידע של מוסכמות חברתיות, ותפקוד בסיטואציות חברתיות.
מי יהיה גבוה: יכולת שפתית טובה, המשגה. אנשים שמאוד
מכווננים לדברים חברתיים. לפעמים – פסאדה מוגזמת, ניסיון לפעול תמיד על-פי הנורמות
כדי שיהיה תמיד טוב. נרקיסיטיים, false self – גבוהים כי
תמיד חושבים איך להתנהג, מה נכון. לפעמים גם פסיכופתיים, היודעים לקרוא היטב את
המפה החברתית (אך אצל פסיכופתיים יהיה פער בין זה לבין המקביל הביצועי – סידור
תמונות, כיוון שלא יודעים להתנהג כך). פרנואידים – גם הם עשויים
להיות גבוהים פה.
מי יהיה נמוך: בעיה שפתית, אנשים בעלי התנגדות
למוסכמות, אנטי-חברתיים (גם פה יכולים להיות פסיכופתיים), כאלה שעושים
"דווקא", אורגניים, ועוד אנשים שחסרים הבנה של איך להתנהג.
בודק זיכרון לטווח קצר
(טווח ארוך נמדד ע"י ידע כללי) וקשב (לא ריכוז!!). חרדה
של יומיום (משהו מטריד אותי) פוגעת בקשב יותר מאשר בריכוז. לזכור את
הספרות הפוך כן דורש מידה מסוימת של ריכוז, כי זה דורש מניפולציה (לא רק פתיחת
הערוצים לגירויים אלא גם תפעולם), אך באופן כללי המבחן נחשב מבחן קשב. מבחן חשוב
להפרעה של מוסחות.
חשוב לבדוק את ההבדל בין הקדימה לאחורה, האם הביצוע
משתנה? כי אחורה דורש גם ריכוז.
מבחן זה מקביל לקידוד, שבודק גם הוא קשב וקליטה. אם
כי, מה ששונה זה החלק של האחורה, שקיים רק פה, שדורש ריכוז, וכמו כן, לפעמים אנשים
מגיבים לחלק זה רגשית, כי האחורה דורש מוטיבציה ואתגר. עוד הבדל זה שהזכירה כאן
היא שמיעתית ובקידוד היא ויזואלית.
לפי נעמי: ציון גבוה מאוד במבחן זה יכול להעיד על
דריכות-יתר לסביבה. כמו כן:
זכירת ספרות גבוה + חשבון נמוך = מאפיין סכיזופרנים.
זכירת ספרות נמוך + חשבון גבוה = מאפיין חרדתיים,
נוירוטים.
בודק הבחנה בפרטים, שיש בהם עיקר וטפל. זה המבחן
הביצועי הכי קליני, כי הוא בודק התמצאות בענייני היומיום, חיבור למציאות, חשיבה
הגיונית.
ציון גבוה: אובססיביים, אבל לא אובססיביים חמורים
מאוד (כי אז לא מבחינים בין עיקר וטפל), מי שיש לו קשב (מי שמוסח לא פנוי לבדוק
פרטים), מי שאינו אימפולסיבי, פרנואידים (סוקרים את הסביבה בדקדוק). גם אנשים
חרדים, באופן כללי יהיו די גבוהים. אנשים דרוכים (ערניים, חשדניים, דרוכים
לסביבה).
ציון נמוך: אימפולסיביים, מדחיקנים (עוברים מהר, לא
שמים לב), מי שיש לו בעיות של בוחן מציאות (תשובות ופתרונות ביזאריים מעידים על
נסיגה פנימה מהמציאות, מהיומיום).
למרות שמבחן זה לא מערב דברים יותר מדי רגשיים, מבחן
זה הוא מאוד השלכתי וחשוב לבדוק את התוכן (בייחוד בתשובות לא נכונות).
לפי נעמי: מבחן זה בודק ריכוז (מאמץ
מודע להפנות קשב). זהו ריכוז ויזואלי (לעומת חשבון), המתבסס על התעניינות בסביבה
והיכרות עמה. כמו כן זה בודק הבחנה בין עיקר לטפל, דבר שגם סידור תמונות בודק.
בנוסף, זה תלוי ביכולת ליצור ארגון ויזואלי בראש (גם בסידור תמונות צריך את זה,
וגם בהרכבת עצמים), בניגוד לסידור קוביות למשל, שם הדגם נתון.
בודק רצף, חשיבה סדרתית. מקביל להבנה בכך שבודק הבנת
סיטואציות חברתיות: הבנה חברתית. הבנה של מוסכמות, שיפוט חברתי, ידע
של יומיום, חוק וסדר, שכר ועונש, וכ"ו.
יש לסייג עם זאת, שהוא מושפע גם מתרבות, למשל חשיפה
לקומיקס.
ציון גבוה: מי שמוסכמות אצלו זה נורא משמעותי (פסאדה
חברתית, false self,
וכ"ו).
ציון נמוך: אנטי סוציאליים (יש להם בוז לחוקים),
אורגניים שקשה להם להבין חוקים חברתיים.
חשוב לבדוק את הפער בין סידור תמונות, שזה תיאורטי
יותר, לבין השלמת תמונות, שזה יותר מעשי/ התנהגותי. כך ניתן לראות האם אנשים
יודעים את הנורמות אך לא פועלים על פיהן, או יודעים איך להתנהג אך לא יודעים איך
לנסח את זה.
לפי נעמי: מבחן זה, כמו השלמת תמונות, בודק הבחנה בין
עיקר לטפל. בנוסף, זה תלוי ביכולת ליצור ארגון ויזואלי בראש (גם בהשלמת תמונות
צריך את זה, וגם בהרכבת עצמים), בניגוד לסידור קוביות למשל, שם הדגם נתון. כמו כן,
בודק יכולת להתמודד עם רצף, כמו קידוד.
במקור מאבחן אורגניות, בייחוד פגיעות באונה
הפרונטלית. בודק את כישורי החשיבה המופשטת: אנליזה וסינתזה. ברגע שזה מונמך, האדם
מוגבל אינטלקטואלית. יכולת אינטגרציה, התמודדות בלחץ זמן, יכולת הפשטה.
מקביל לצד שווה – שניהם בודקים כישורי הפשטה, רק שאחד
מילולי ואחד ביצועי. אבל: בניגוד לצד שווה, המבוסס על מילים, סידור קוביות הוא
נייטרלי – לא בודק צד רגשי. בגלל זה מבחן זה מאוד יציב, מלבד חרדת מבחנים שכן
פוגעת בו, כמו שהיא פוגעת בכל השאר. לכן זה נותן קנה מידה ליכולות של האדם. אם זה
נמוך וצד שווה גבוה, כנראה האלמנט המילולי גורם להבדל.
ציון נמוך: דכאוניים, אורגניים (אלו מצבים המנמיכים
ביצוע).
לפי נעמי: בודק יכולת ארגון כאשר הדגם נתון, לא צריך
לארגן בראש. כמו כן, קואורדינציה ויזו-מוטורית ממש חשובה כאן, כמו גם בקידוד
ובהרכבת עצמים.
דומה לקוביות, אך בניגוד אליו דורש אינטגרציה של
אובייקטים משמעותיים. מבחן זה הוא על זמן ומאוד רגיש ללחץ. אם כן הרכבת עצמים
חשובה עבור: אינטגרציה, סינתזה, של אובייקטים מהיומיום. זה בודק: (1) יכולות
אינטגרטיביות עקב סיבות קוגניטיביות, אורגניות. (2) אם אין משהו קוגניטיבי, חשוף
לסיבות רגשיות: (א) הנמכה עקב חוסר חיבור, מישהו שחווה שהוא לא מחובר: פסיכוטיים,
אנשים בחרדה, שפוחדים שיאבדו שליטה). (ב) שלמות הגוף אנשים שחשים לא מחוברים
בגופם. למשל כאלה שעברו abuse או בעלי בעיות בדימוי הגוף, כמו אנורקסיה.
לפי נעמי: בנוסף, מבחן זה תלוי ביכולת ליצור ארגון
ויזואלי בראש (גם בהשלמת תמונות צריך את זה, וגם בסידור תמונות), בניגוד לסידור
קוביות למשל, שם הדגם נתון.
עוד לפי נעמי: קואורדינציה ויזו-מוטורית ממש חשובה
כאן, כמו גם בקידוד בסידור קוביות. אבל פה זה במיוחד, כי פה הדגם לא נתון אלא צריך
ליצור אותו.
זהו מבחן שגם אנשים ירודים מבחינה אינט' יכולים
להצליח בו כי בודק יכולת מאוד פשוטה ולא דורש סינתזה או יכולות גבוהות אחרות. מה
שזה דורש זה תהליך למידה – מי שהצליח לשנן את החיבור בין סימן למספר
יצליח בזה, כי הוא לא יצטרך כל פעם לחזור לדוגמא, וכך ההספק שלו טוב יותר.
משמעות המטלה: זו למידה הדורשת מהירות
גרפו-מוטורית. עבור הצלחה בה צריך קשב וזיכרון. כלומר קשב,
יחד עם זיכרון, יוצרים למידה המערבת מהירות גרפו-מוטורית.
סיבות אפשריות לכישלון: בעיית למידה או זיכרון, או
בעיה גרפית (החזקת העיפרון לא נכון). תיתכן גם בעיה רגשית – אי-פניות ללמידה.
ייתכן גם נגטיביזם הנובע מהפשטות של המבחן.
בכל מקרה זה בודק תפקוד: איך אדם מתפקד
בביצוע מטלה קלה, עד כמה פנוי, וכ"ו.
מבחן זה מקביל לזכירה – שניהם מבחני זיכרון המבוססים
על קשב וקליטה. עם זאת, יש מספר הבדלים ביניהם, שמניתי בסעיף של זכירה.
לפי נעמי: קואורדינציה ויזו-מוטורית
ממש חשובה כאן, כמו גם בהרכבת עצמים ובסידור קוביות. כמו כן, מבחן זה בודק יכולת
להתמודד עם רצף, כמו סידור תמונות.
4 מדדים שנוספו, שאינם קשורים לדברים רגשיים אלא הם
מדדים קוגניטיביים. נוספו 3 מבחנים לשם כך:
המבחן היחיד במערכת הביצועית שאינו על זמן, ולכן נותן
אינפורמציה על איך אנשים מתפקדים שלא בלחץ זמן: מראה פוטנציאל ללא הלחץ המצבי.
הרבה פעמים אנשים מקבלים פה ציון גבוה יותר מהממוצע שלהם, מכיוון שזה מודד את
היכולת ללא מגבלת זמן.
זה מאפשר לבדוק איך אדם מתפקד מול גירוי נייטרלי.
בודק חשיבה הוליסטית – יכולת לראות את השלם, כמו קוביות.
בודק אנלוגיות, לוגיקה.
בודק סגנון קוגניטיבי – גמישות מחשבתית לעומת
פרסברציה.
בודק יכולת התמדה: צריך סבלנות, ולכן זה מדד שרגיש
לאימפולסיביים.
מקביל לקידוד. בודק קשב והספק כפונקציה של מהירות.
מקביל למבחן זכירה, רק עם אותיות בנוסף למספרים.
האינדקסים הם:
(1) אינדקס הבנה מילולית, יכולת ורבאלית: אוצר
מילים, צד שווה, ידיעות.
(2) אינדקס ארגון תפיסתי: השלמת תמונות,
קוביות, מטריצות.
(3) אינדקס זיכרון עובד (זיכרון שיש בו מניפולציה):
חשבון, זכירת ספרות, סידור אותיות ומספרים.
(4) אינדקס מהירות עיבוד, הספק: קידוד, איתור
סימנים.
יכולות שיש להן יותר ממבחן אחד שבודק אותן:
פניות ללמידה: ידיעות,
קידוד
סקרנות: ידיעות, אוצר מילים, השלמת
תמונות
סביבה תרבותית נחשלת/מעשירה, רכישה בית ספרית:
ידיעות, אוצר מילים, סידור תמונות, חשבון
אובססיביות: ידיעות,
השלמת תמונות
מדחיקנות: ידיעות, השלמת תמונות
חשיבה מופשטת, הפשטה: צד שווה,
אוצר מילים, סידור קוביות
יכולת שפתית, המשגה: אוצר
מילים, הבנה
לקויות למידה: צד שווה,
קידוד
ריכוז: חשבון, השלמת תמונות, והחלק
השני (אחורה) בזכירת ספרות (שבודק קודם כל קשב אבל גם ריכוז), סידור אותיות
ומספרים
מוטיבציה: אוצר מילים, והחלק השני
(אחורה) בזכירת ספרות, סידור אותיות ומספרים
דברים שיכולים להיפגם כשיש בעיה רגשית:
אוצר מילים, הרכבת עצמים, קידוד, זכירה, חשבון, סידור אותיות וסימנים
שיפוט חברתי, ידע של מוסכמות חברתיות:
הבנה, סידור תמונות
False self,
נרקיסיזם, פסיכופתיה: הבנה, סידור תמונות
פרנואידים: הבנה, השלמת תמונות
זיכרון לטווח קצר: זכירת
ספרות, קידוד, סידור אותיות ומספרים
קשב וקליטה לעומת מוסחות: זכירת
ספרות, קידוד, השלמת תמונות, איתור סימנים, סידור אותיות ומספרים
אנשים חרדים, חרדה של יומיום:
זכירת ספרות, השלמת תמונות, סידור אותיות ומספרים
דריכות: זכירת ספרות, השלמת תמונות,
סידור אותיות ומספרים
הבחנה בין עיקר וטפל: השלמת
תמונות, סידור תמונות
התמצאות בענייני היומיום: השלמת
תמונות, ידע כללי
אימפולסיביות לעומת התמדה/סבלנות:
השלמת תמונות, מטריצות
יכולת לארגון ויזואלי עם דגם נתון:
סידור קוביות. יכולת לארגון ויזואלי בדמיון, ללא דגם נתון: השלמת תמונות,
סידור תמונות, הרכבת עצמים
חשיבה סדרתית, רצף: סידור
תמונות, קידוד
בעיות אורגניות: סידור
תמונות, סידור קוביות, הרכבת עצמים
יכולת אינטגרציה, סינתזה, יכולת לראות את השלם:
סידור קוביות, הרכבת עצמים, מטריצות
התמודדות בלחץ זמן: סידור
קוביות, הרכבת עצמים, איתור סימנים. תפקוד במשימה ללא לחץ זמן: מטריצות
קואורדינציה ויזו-מוטורית: סידור
קוביות, קידוד, הרכבת עצמים (במיוחד פה, כי הדגם אינו נתון)
התנגדות, נגטיביזם: צד שווה,
קידוד
אנלוגיות, לוגיקה, השוואה: צד שווה,
מטריצות
מבחנים ניטרליים לעומת בעלי תוכן רגשי/ אנושי:
לשים לב אם זה גורם להבדלים:
יש:
השלמת תמונות
אוצר מילים
צד שווה
ידיעות?
סידור תמונות
הבנה
הרכבת עצמים
אין:
קידוד
סידור קוביות
חשבון?
מטריצות
זכירת ספרות
איתור סימנים
סדרות אותיות ומספרים