סיכום התערבות טיפולית: טיפול בתלמידים שנפגעו מחשיפה לרצח תכנית מטעם לשכת הרווחה רשות מקומית מגד אל כרום

סיכום התערבות טיפולית

טיפול בתלמידים שנפגעו מחשיפה לרצח

תכנית מטעם לשכת הרווחה

רשות מקומית מגד אל כרום

דר' מחמוד סעיד

פסיכולוג חינוכי מדריך וקליני מומחה

מטפל, מדריך ומאמן בטיפול בטראומה בגישת - TIR

30/01/2020

תכנית התערבות פסיכולוגית עם תלמידים לאחר טראומה

הקדמה

הרצח  שהיה ביום  02/10/2019 בכפר מג'ד אל כרום,  אירע ליד בי"ס עומר בן אל ח'טאב, ובסמוך למועד סיום יום הלימודים בביה"ס.  חלק מהתלמידים החוזרים אל בתיהם,  נסעו - בעל כורחם - בתוך זירת הרצח, אשר הייתה המסלול היומי לדרך חזרתם הביתה.  בכך הם היו עדים וצופים באירוע הקשה שהיה.

מתוך דאגה לעתיד הכפר ומתוך רצון לספק רפואה נפשית שלמה לבני הכפר במיוחד הצעירים מהם, עלה הצורך לבצע תוכנית טיפולית, אשר תגביר את הסיכוי לבריאות נפשית חברתית ואינדווידואלית, ותמנע מתלמידים - עדים לרצח- מלפתח הפרעות נפשיות בעתיד.

לשכת רווחה מגד אל כרום, יזמה תכנית ההתערבות פסיכולוגית. התוכנית  תדאג למתן מענה טיפולי לתלמידים ולבני משפחותיהם  שנחשפו לאירוע של הרצח הקשה בכפר, ואשר מוגדרים כנפגעי טראומה.

מילות תודה

מביע את תודתי העמוקה לעו"ס לשכת רווחה מגד אל כרום –יזמית התוכנית, גב' פאטמה חמוד על תרומתה הרבה, מחויבותה המקצועית, ומוכנותה לרתום אנשים ובעלי תפקיד לשם מתן שירות טוב ומקצועי לקבוצת היעד.  מודה לה על המסירות והדאגה לבני הישוב שלה.   

מודה גם  למר מרעי ח'לאילה, מנהל לשכת רווחה שאפשר לתוכנית לצאת לאור. ולא לשכוח את משרד רווחה מחוזי, אשר ממן את התוכנית.

תודה מיוחדת לילדים ולמשפחותיהם שהסכימו לקבל את השירות בראש ובראשונה,  תודה להם על  ששיתפו פעולה, ושיתפו אותנו במידע המדאיג שהחזיקו בו. תודה על שאימצו את ההמלצות המקצועיות, אשר תפחית את הסיכוי להתנהגויות מסכנות את ילדיהם ואת הסובבים בהם. תודה להם על המודעות שההתערבות הטיפולית  תגביר את הסיכוי לבריאות שלמה לבניהם.   בלי הסכמת ההורים דו"ח זה לא יכול היה לצאת לאור לעולם.

תודות למר ניזאר זרקאוי מנהל ביה"ס, וליועצת ביה"ס גב' מנאל סרחאן,  אשר  נרתמו למשימה, והיה שותפים ראויים. הנהלת ביה"ס ראתה לנכון להפוך את התוכנית להיות מסדר היומיומי של ביה"ס. הם גילו מוכנות להתחיל בתהליך הטיפולי של התוכנית,  והביעו  רצון לנצל את המשאב עד תומו, לא חסכו  מקום טיפולי מתאים, ולא חסכו ממנו ציוד.

ובסוף, תודות לגב' מונא עיאשי מנהלת שרות פסיכולוגי חינוכי מגד אל כרום ולגב' מיסא סרחאן פסיכולוגית ביה"ס, על שיתוף הפעולה, על המוכנות והמקצועית.  במיוחד, בנושא העברת מידע, אשר  ללא ספק  תרם בקביעת נקודת זינוק התוכנית, וייעל את העשייה והביצוע .

רציונל

התכנית באה לספק לילדים נפגעים, שרות פסיכולוגי ייחודי וממוקד טראומה,  כדי למנוע מהם השלכות קשות על נפשם. וזה, לאחר שהיו עדים למקרה הרצח. יש לציין כאן,  שמומלץ להתערב עם אנשים שחוו טראומה, מפני שלהתערבות המקצועית  יש השפעה חיובית בכל המישורים.  ההתערבות תיתן למטופלים תמיכה ותאפשר להם חזרה לשגרה עם פחות סבל ונזק. בנוסף, והיא תמנע מהם מלפתח הפרעה נפשית.  (Young.  A. & Dufrene. C. 2014).

אוכלוסיית יעד

תלמידי בית ספר יסודי עומר בן אל ח'טאב.

בי"ס עומר בן אל ח'טאב  ממוקם לא רחוק  ממקום האירוע.  בעצם, זירת הרצח הינה המסלול העיקרי לנסיעת התלמידים מ –ואל ביה"ס. מספר לא קטן מתלמידי ביה"ס היו בנסיעה אל בתיהם בעת שהתרחש הרצח. והם נחשבים לנפגעים ממעגל פיזי ראשון.  בהתחלה, הגורמים הרלוונטיים הפנו 133 תלמיד לטיפול. לאחר בדיקות וסינון מקצועי, ובהסתמך על ראיון קליני וטופס   PSSI  , עלה  שקבוצת התלמידים שהיו נפגעי טראומה והזדקקו לטיפול באופן דחוף  היו  13 תלמידים.

מטרות הפרויקט

התערבות טיפולית בקרב התלמידים, בכדי למנוע מהם מלפתח הפרעה נפשית  עקב חוויה טראומטית. הטיפול ייתן עזרה נפשית  למען חזרה לתפקוד פסיכולוגי שגרתי קדם ארעי, כך שההתערבות תדאג להקל את הסבל, ותארגן את חשיבתם של הנפגעים. במפגשי הטיפול ידובבו  רגשותיהם הטעונות של הנפגעים, ע"מ להחזיר להם את השליטה על העצמי, ולשחרר  את  האנרגיה הנפשית המושקעת באופן לא מודע בניהול הטראומה. בכך מצופה שיחזרו התלמידים לתפקוד שהיה להם קדם האירוע.

הערכה ומדידה של ההתערבות

מדובר בהערכה קצרת מועד שהתבצעה בפרק זמן מוגדר, אולם התלוו לה היבטים של ניתוח תוכן (הערכת עומק)  לראיונות קליניות בשילוב עם הערכה רטרוספקטיבית. הדו"ח המסכם -הערכה בשדה-  יבחן את מידת  האפקטיביות של ההתערבות המבוססת על עקרונות הפסיכולוגיה של טראומה.  כלי המדידה: ראיון קליני, טופס PSSI של "פרוף עדנה פואה", פידבק ודווח ישיר מהמטופל ומשפחתו.

שלבי העבודה התנהלו כדלקמן

1.     בניית הסכם עבודה עם המועצה – לשכת רווחה.

2.     מפגש לתיאום ציפיות בין המטפל לבין גברת פאטמה חמוד עו"ס אחראית  התכנית.

3.     פגישת תיאום עם יועצת ביה"ס, גב' מנאל סרחאן.

4.     פגישה עם מנהל ביה"ס מר נזאר זרקאוי. הבנות והסכמים על ביצועים למען יציאת התוכנית לדרך.

5.     פגישה עם פסיכולוגית ביה"ס גב' מיסא סרחאן, וקבלת מידע חיוני אודות התלמידים.

6.     סקירה ראשונית ל- 133 תלמיד מופנים עקב חשש לטראומה.

7.     בחירת  13  תלמידים כנפגעי טראומה, לאחר מבצע סינון. ז"א,  10% מסך המופנים הינם נפגעי טראומה.

8.     שיחות  אנטייק עם ההורים של כל  קבוצת היעד . לפני התחלת המפגשים עם הילדים שלהם.

9.     שיחות פרטניות עם התלמידים להערכה פסיכולוגית כולל העברת PSSI קדם התערבות. בחירת המקרים שצריכים התערבות.

10.                        שיחות טיפוליות פרטניות.

11.                        שיחות טיפוליות קבוצתיות.

12.                        פגישה שבועית עם העו"סית אחראית התוכנית, עריכת סיכום עדכון והכוון אסטרטגי.

13.                        פגישת סיכום שבועי עם יועצת ביה"ס.

14.                        שיחות הערכה פסיכולוגית לאחר ההתערבות.

15.                        הדרכת הורים/ מורים.

16.                        פרידה וסיכום למטופלים ומשפחותיהם.

17.                         הערכה ומדידה  עם העו"סית האחראית.

18.                        מסירת סיכום בכתב לגורם המזמין את התוכנית.

הילדים המופנים לטיפול

אפשר לחלק את התלמידים המופנים לטיפול ל-3 קטגוריות:

·        תלמידים על ציר הטראומה. בי"ס עומר בן אל ח'טאב הפנה 133 תלמידים לטיפול, בחשש להיות נפגעי טראומה. לרובם, עד 37 יום לפני תחילת ההתערבות  לא היו תסמינים של טראומה.  נערכה סקירה ראשונית למקרים, באמצעות ראיון קליני ראשוני. הממצא העיקרי שעלה  היה שתלמידים אלה יכלו בכוחות עצמם ובעזרת רשת תמיכה חברתית שלהם, משפחה ואחרים, לצאת מציר הטראומה. דבר זה הוא שגרתי בספרות המקצועית, כך שסביב ה 70 % מהאנשים, הם מסוגלים להתאושש, ללא טיפול או התערבות פסיכולוגית מקצועית.

·       תלמידים עם חשש שחוו את האירוע,  צעקת שווא, הם הובאו לטיפול עקב דיווח שחוו את האירוע. לאחר מפגש עם התלמידים התברר שלא נכחו בזירת הרצח,  ולא היו עדים לזה. אחד הממצאים הבולטים שהתלמידים הללו לא נחשפו לרצח, ואין אף סימן לטראומה .

·       תלמידים  שבאמת חוו את הרצח תלמידים עם תסמינים בולטים של טראומה. אשר רובם היו עדים וחוו את האירוע  "אן ויו". השאר הם חוו דרך הסלולר של ההורים. ראו את הרצח דרך הסרטונים שהופצו וכך הפכו לנפגעים.

מהות הטיפול

התכנית ספקה את השרות לכל תלמיד הזקוק לטיפול, ללא כל התייחסות מכל סוג, וללא דעות קדומות על ההורים.  בטיפול השתמשתי בכלים מגוונים לטיפול עם ילדים. לקבוצת הילדים הוורבאליים, ההתקשרות העיקרית אתם ,הייתה דרך פגישה ושיחה בינאישית. עם ילדים פחות מביעים את עצמם דרך מילים, מתוך חסך בלקסיקון מילולי,  השימוש היה באמצעות ציור, ע"מ לחשוף את האירוע הטראומטי ופתיחת צינור תקשורת. חלק שלישי של תלמידים, אשר נחסם מילולית, לא מעצם קשיי הבעה אלה מהד הטראומה ומהעומס הנפשי. לתלמידים אלה אשר גילו אי רצון לשחק ולצייר, הייתה התערבות "אן ויו" חשיפה במקום האירוע. המטפל לווה את הילדים מהקבוצה 3 למקום האירוע, ושם הייתה התערבות במקום האירוע.  בזירת הרצח, התלמידים – כל אחד לחוד- הביאו את האירוע במלואו מחדש, היו פריצות בבכי, וזה היה פתח לדיבור שוטף.

 ממצאים

הממצאים הבולטים ביותר הם:

·       מתבצעת הפניית יתר מטעם הגורמים הרלוונטים.  כנראה, מתוך דאגת  יתר גם מצד ההורים וגם מצד הגורמים הרלוונטים.

·       10% מהמופנים הם  נפגעי טראומה וצריכים טיפול.

·       אותרו 3 קבוצות של נפגעי טראומה.

·        שתי קבוצות של נפגעי טראומה טופלו באופן שגרתי. וקבוצה אחת היה צורך לטפל בהם במקום האירוע.

·       חלק  מהמופנים הם אכן נפגעי טראומה. אבל  הטראומה שלהם הינה מאירוע קשה מהעבר, השונה ממקרה הרצח  העכשווי.  הם  עדיין מגלים סימנים לטראומה, ועל סמך סימנים אלה הם מופנים לטיפול, מסיבה  לגיטימית.

·       חלק אחר של המופנים הינם בניהם של הורים שנפגעו בעבר ולא טופלו. היום, הורים אלה מפנים את ילדיהם, על רקע חוויה מחדש לאירועים הקשים שחוו הם בעצמם בעבר.  החוויה כעת אצל ההורים מושפעת ממקרה הרצח אשר מהווה בשבילם גירוי שמפעיל את הטראומה מחדש.

סיום ההתערבות

הטיפול כן הסתיים בהצלחה. נמצאו השפעות לטובה על נפשם של הילדים, כעת התלמידים עם פחות פחד ודאגה, רובם חזרו לעבור בהליכה ובנסיעה באותו מקום שהתרחש בו האירוע. ההורים מדווחים על שינוי במצב הפסיכולוגי של בניהם, בהשוואה בין לפני ואחרי הטיפול.  בביה"ס, מדווח על רוגע ופחות פעלתנות אצל תלמידים אלה.

המלצות:

1.     יש לעקוב אחרי הילדים שלא הביאו תסמינים לחוויה טראומטית, אשר הינם עם פוטנציאל שיביאו ביטוי לטראומה בעת מאוחרת או בזמן עתידי. הספרות מלמדת שקיימת אפשרות כזו שאנשים מראים על תפקוד נורמאלי בהווה ונקלעים למצב של טראומה לאחר ששה חודשים או יותר.

2.     מעקב אחרי המטופלים על ידי פסיכולוגית ביה"ס, דרך שימוש ב PSSI, ודווח  התקדמות מהמחנכים ומההורים.

3.     בכל מצב חירום עתידי, יש לנהל את ההתערבות  תוך כדי שימוש בהמלצות הדו"ח הזה.

4.     יש להעלות את מודעות ההורים, על הנזק הנוצר לילדיהם מאחורי חשיפתם לסרטוני וידיו המופצים בווטצ-אפ. מדובר כאן על קטעי וידיו אשר  צולמו בעת הרצח, ומופצים בהמון.  ההורים צריכים לדעת, שבלי כוונה מצדם, הם יגרמו לנזק לנפשם של הילדים.                                  הדבר יעשה דרך הרצאות ,פרסומים ועוד.

5.     הפחתת בזבוז המשאב, ע"י  נטרול  העקות השווא. מבין כל המופנים לטיפול, יש סיכוי שמקרים אחדים יהיו מקרים רגילים הלא מצריכים התערבות. יש למיין את המופנים לטיפול, ולשלול סיבות אחרות.

6.     בהתערבות זו, טופלו  רק תלמידים נפגעי טראומה ממקרה הרצח שאירע בכפר. למקרים טראומאתיים מאירועים השונים ממקרה הרצח, אשר  אותרו כלא מטופלים, יש לדאוג להפנות אותם לטיפול במסגרת אחרת.  

7.     כמו שיש צורך לטפל במשפחת הנפגע, גם כן יש צורך להתערב עם ביה"ס בהיותו ארגון. לפני תחילת הטיפול עם התלמידים יש לדאוג לישיבות הכלה עם  חברי הסגל, המורים והעובדים. יש לדאוג להזמין אותם לשיחות דיבוב, ולנסות לשחרר אותם מהמטענים הרגשיים הקשים.

                                                                                              ב כ ב ו ד    ר ב                                                                                                           

      דר' מחמוד סעיד

      פסיכולוג מטפל