|
|
|
|
|
|
|
|
|
בתכנית טיפול בתלמידים שנפגעו מחשיפה לאירוע נפילת טיל במרחב בתי הספר במגדל שמס - 10-12/2024. |
הקדמה:
טיפול בטראומה הוא היבט חשוב בבריאות הנפש, והוא חיוני עבור אנשים
שחוו אירועים קשים. לטראומה יכולה להיות השפעה משמעותית על רווחתו הרגשית והפסיכולוגית
של האדם, וחשוב לפנות לעזרת איש מקצוע מיומן, על מנת לטפל נכון בהשפעות הטראומה וההשלכות
שלה ולנהל אותן. אי אפשר להפריז בחשיבות הטיפול בטראומה. תמיכת שפ"י וכל גוף
אחר מטעמו, היא משקפת בהחלט הבנה עמוקה ורחבה לחומרת השלכותיה על נפשו של התלמיד,
משפחתו והחברה כולה, וכיצד הטיפול הזה יכול לעזור לתלמידים להתאושש ולהחלים
מחוויות טראומטיות. נושא ההדרכה למטפלים, הוא לא שגרתי מול מטפלים
עצמאיים ופרילנסירים, דבר שמבטא מודעות גבוהה ומסירות אתית מול התלמידים.
רציונל
התכנית באה לספק לילדים נפגעים, שרות פסיכולוגי ייחודי וממוקד
טראומה, כדי למנוע מהם השלכות קשות על
נפשם. וזה שאחר שהיו עדים לאירוע הקשה. יש לציין כאן, שמומלץ להתערב עם אנשים שחוו טראומה, מפני
שלהתערבות המקצועית יש השפעה חיובית בכל
המישורים. ההתערבות תיתן למטופלים תמיכה
ותאפשר להם חזרה לשגרה עם פחות סבל ונזק. בנוסף, היא תמנע מהם מלפתח הפרעה
נפשית. (Young.
A. & Dufrene. C. 2014).
אוכלוסיית יעד
תלמידי בית ספר במגדל שמס.
מטרות תכנית הטיפול
התערבות טיפולית בקרב התלמידים, כדי למנוע מהם לפתח הפרעה
נפשית עקב חוויית האירוע הטראומטי. הטיפול
ייתן עזרה נפשית למען חזרה לתפקוד
פסיכולוגי שגרתי קדם ארעי, כך שההתערבות תדאג להקל את הסבל, ותארגן את חשיבתם של
הנפגעים. במפגשי הטיפול ידובבו רגשותיהם
הטעונות של הנפגעים, ע"מ להחזיר להם את השליטה על העצמי, ולשחרר את האנרגיה
הנפשית המושקעת באופן לא מודע בניהול הטראומה. בכך מצופה שיחזרו התלמידים לתפקוד
שהיה להם קדם האירוע.
תכנית ההדרכה למטפלים:
הדרכה למטפלים בתלמידי מגדל שמס, שהופנו על ידי בתי הספר לאחר שחוו
את האירוע הטראומטי הקשה. ההדרכה התקיימה בזום. בתדירות של מפגש הדרכה פרטני שבועי
עם כל מטפל, וגם במפגשים קבוצתיים לכלל צוות המטפלים. בנוסף ניתנה האפשרות לכל
הצוות להיות בקשר פתוח עם המדריך מדי יום, כליווי מקרוב עם כל אחד מהם. חשוב לציין
בזה שנשלח גם חומר מסכם שנכתב על ידי המדריך, בכל נושאי הליבה בדיאגנוסטיקה וטיפול
בטראומה.
דאגתי בהדרכה לתת מסגרת תיאורטית, כרקע המבהיר את הפסיכולוגיה של
הטראומטיזד. הבנה לגוף ולנפש ולמנגנוני ההגנה המונעים ממנו לקבל טיפול. בנוסף
חשיבות הבנת המשפחה של המטופל והדינאמיקה המשפחתית כקוו תרפיסט וכמכשיל. נתתי מסגרת
טיפולית מולטי מודאלית, הרואה את המטופל במרכז, עם שני קווי האחזקה שלו המשפחה
וביה"ס. כך שהמטפל הוא המנהל כביכול את שלושתם למען הטיפול ורווחת הילד.
מסגרת
הטיפול - הטיפול נערך כדלהלן:
1.
קבלת המקרה – א. אינטייק מורחב עם
הורי המטופל, המגדיל את שדה הראייה, מה היה לפני הטיפול, מה התרחש באירוע ומה היו
ההשלכות על המטופל ובני משפחתו. ב. קבלה מביה"ס למקרה, כולל אינפורמציה והסכם
שותפות. ג. קבלת המטופל והסכם אתו.
2.
מפגשים טיפוליים עם המטופל.
הסכם < ברית טיפולית < חשיפת החוויה < העלאת מודעות להשלכות
הטראומה < הקניית כלים לניהול עצמי < השגת המטרה, סיכום
ופרידה.
3.
הדרכת ההורים. הסכם שותפות < מתן מידע והעלאת
מודעות להשלכות הטראומה < ניהול –התערבות בדינאמיקה משפחתית למען
הטיפול < שמירה על קשר משמר ומחזק הטיפול < השגת המטרה והמלצות.
4.
הדרכת המחנכת. הסכם שותפות < מתן מידע והעלאת
מודעות להשלכות הטראומה < שמירה על קשר משמר ומחזק הטיפול < השגת המטרה והמלצות.
תכנים
חשובים שעלו בהדרכה:
מול
המטפלים:
*ניהול
המקרה הטיפולי.
*איך
להתערב במשפחת המטופל במידת הצורך.
*פחד המטפל מול טראומה ונפגע הטראומה (ה-traumatized). המטפל פוגש את נפגע
הטראומה, המטופל, עם שיח תוך נפשי (אינטרא-פסיכי): מה קורה בתוך נפשו של המטופל,
מצד אחד, ומה קורה בתוך נפשו של המטפל,
מצד שני. כאשר המטפל כאילו חושב על האחר ומזדהה אתו, יתכן שמה שקורה אצלו לאמיתו
של דבר הוא בעצם צורה של הכחשה - המטפל פוחד
לפגוש את הטראומה ואת נפגע הטראומה, וממה שיקרה לאחרון בעת הטיפול. המטפל עסוק
בחששות – מודעים או לא מודעים - האם יוכל
להכיל את המטופל, או "אולי יקרה דבר שאני המטפל בעצמי לא אדע איך לעשות מול
המטופל הטראומטי". זו היתה נקודה חשובה, שהיה חשוב לי להעלות את מודעות המטפלים
לה, להוציא אותה לאור השמש, כך שהמטפלים יכירו בה וידברו עליה, וישקיעו בלנהל
ולווסת אותה, כדי שיהיו יותר עמידים וחזקים מולה ומול המטופלים. חלק מתופעה זו
נובע מתוך אי הבנה או ידע חסר, שההדרכה השתדלה למלא אותם; וחלק אחר בא על תיקונו
בעוד קריאה ורכישת ידע , כך שהמטפלים יחושו יכולת וירגישו מסוגלות. אני פה לא מדבר
על העברה והעברה נגדית, ולא על הזדהות השלכתית, אלא על ההגבלות והמוגבלות של
המטפל, ועל הקושי לקבל אותם ולהכיר בהם, שמובילים לשימוש בהכחשה: פחד של המטופל
לפגוש את הטראומה, מול פחד של המטפל גם הוא לפגוש את הטראומה, ופחד ממה שיקרה לו,
למטפל, בעת חשיפת הטראומה.
מול המטופלים:
*הימנעות
לטיפול. צורות ודרכים.
*כל
מאפייני הטראומטיזד: חזרתיות, פלשבקים, הימנעות לחזרתיות, מחשבות חודרניות,
המכניזם הפסיכולוגי של מארקס.
נושא המשפחה והדינאמיקה המשפחתית של המטופל. כמה הדינאמיקה המשפחתית
קדם טיפול, משפיעה על הטיפול והמטופל, וכמה האירוע זעזע או שמר את הדינאמיקה,
ובסוף כמה הדינאמיקה של היום, יכולה להיות חסם לטיפול, או להפך למאפשרת, והופכת
לשותף רפוי חיובי וקו תירפיסטי ,יחד עם המטפל כמבוקש ורצוי, אך דבר זה לא בטוח.
מול
המשפחות:
צפי
משפחת המטופל לקבלת אינפורמציה על הטיפול של בנם. היות וזה טיפול יותר מדאיג להם.
צפי
משפחת המטופל לקבלת מידע על הפסיכולוגיה של הטראומטיזד.
מעורבות יתר של המשפחה או התנערות מהאחריות כלפי
ההפרעה.
השלכות
האירוע על המשפחות:
*רגרסיה אצל הורה שהוא עם מחלת נפש, דבר שהצריך את אשפוזו
במחלקה פסיכיאטרית. זה מצופה כאשר יש לאנשים מחלות גוף או נפש מצב חירום קשה להם. אך העניין שהמטפל צריך להיות ער לו , הוא
ההשלכות של זה על הבן המטופל.
*כעס
המשפחות על פוליטיקאים או אחראים איך התנהגו בעת האירוע, ומעל לכל לאחר
האירוע.
*שינוי
הרגלים.
*נסיגה
והסתגרות בבית.
המלצות:
1.
יש לעקוב אחרי הילדים שלא הראו תסמינים לחוויה
טראומטית, אשר הינם עם פוטנציאל שיביאו ביטוי לטראומה בעת מאוחרת או בזמן עתידי.
הספרות מלמדת שקיימת אפשרות כזו שאנשים מראים על תפקוד נורמאלי בהווה ונקלעים למצב
של טראומה לאחר ששה חודשים או יותר.
2.
מעקב אחרי המטופלים על ידי פסיכולוג ביה"ס, דרך
שימוש ב PSSI, או Si30 , ודווח התקדמות מהמחנכים ומההורים.
3.
בכל מצב חירום עתידי, יש לנהל את
ההתערבות תוך כדי שימוש בהמלצות
הדו"ח הזה.
4.
יש להעלות את מודעות ההורים, על
הנזק הנוצר לילדיהם עקב חשיפתם לסרטוני וידאו המופצים בוואטסאפ. מדובר על קטעי וידאו,
אשר צולמו בעת האירוע, ומופצים
בהמון. ההורים צריכים לדעת, שבלי כוונה
מצדם, הם יגרמו לנזק לנפשם של הילדים. הדבר יעשה דרך הרצאות ,פרסומים ועוד.
5.
הפחתת בזבוז המשאב, ע"י נטרול
העקות השווא. מבין כל המופנים לטיפול, יש מקרים אחדים היו מקרים רגילים,
הלא מצריכים התערבות. יש למיין את המופנים לטיפול, ולשלול סיבות אחרות.
6.
כמו כן יש צורך לטפל במשפחת
הנפגע, יש גם צורך להתערב עם ביה"ס בהיותו ארגון שחווה את האירוע
ומכיל את הנפגעים. יש לדאוג לישיבות הכלה עם
חברי הסגל, המורים והעובדים. יש לדאוג להזמין אותם לשיחות דיבוב.
7.
הכשרת מטפלים לטיפול בטראומה. הכשרה על ידי בי"ס לטיפול
בטראומה, כמו TIR, NET, PE, EMDR, SE, דרך תהליך הכשרה
תיאורטי ומעשי בלווי הדרכה אינטנסיבית עד קבלת תעודת מטפל, ולא רק השתתפות
בהשתלמות חד פעמית. השתלמות בהחלט לא מספיקה.
8.
התערבות מידית הטיפול או ההתערבות בטראומה, צריכה להיות מיד,
ולא לתת שירות לאחר חודש או יותר. אפשר להציל אנשים לפני שיפתחו הפרעה. דבר שמקשה
על הטיפול ומחמיר את מצב המטופל. כך שלפעמים הטיפול יהיה מאוד קשה וארוך, בזמן והיה
קל יותר אם ההתערבות הייתה מידית.
9.
תמיכה מחברים, משפחה ואהובים אחרים היא גם
חיונית בטיפול בטראומה. מערכת תמיכה חזקה יכולה לספק לאנשים תחושת ביטחון, שייכות
וקבלה. יחסים תומכים יכולים לעזור לאנשים להרגיש מובנים, מאושרים ומוערכים, מה
שיכול לקדם ריפוי והתאוששות מטראומה.
10. בסוף
הערכה ומדידה של ההתערבות חשוב לעשות הערכה קצרת מועד שתתבצע בפרק זמן מוגדר, יתלוו לה
היבטים של ניתוח תוכן (הערכת עומק)
לראיונות קליניים בשילוב עם הערכה רטרוספקטיבית. הדו"ח המסכם -הערכה
בשדה- יבחן את מידת האפקטיביות של ההתערבות המבוססת על עקרונות
הפסיכולוגיה של טראומה. אפשר להשתמש בכלי
המדידה: ראיון קליני, טופס PSSI של "פרוף עדנה פואה", טופס Si30 של דר' מחמוד סעיד. פידבק ודווח ישיר מהמטופל
ומשפחתו.
מביע את תודתי העמוקה לשפ"י והאחראים על התכנית, תומכיה וממוניה.
תודה עמוקה לפסיכולוגית המחוזית עאידה חניף בושנאק. על תרומתה הרבה, מחויבותה
המקצועית, ומוכנותה לרתום אנשים ובעלי תפקיד, לשם מתן שירות טוב ומקצועי לקבוצת
היעד. מודה לה על המסירות והדאגה לבני
מגדל שמס. תודות: לכל מי שדאג, תמך,
שתף פעולה ואפשר את העשייה, מלם הדרכה, מנהלי שפ"חים, בתי ספר, יועצות ..
תודה מיוחדת לילדים ולמשפחותיהם
שהסכימו לקבל את השירות בראש ובראשונה,
תודה להם על ששיתפו פעולה, ושיתפו
אותנו במידע המדאיג שהחזיקו בו. תודה על שאימצו את ההמלצות המקצועיות, אשר תפחתנה
את הסיכוי להתנהגויות מסכנות את ילדיהם ואת הסובבים בהם. תודה להם על המודעות
שההתערבות הטיפולית תגביר את הסיכוי
לבריאות שלמה לבניהם. בלי הסכמת ההורים דו"ח זה לא יכול היה לצאת לאור לעולם.
תודות לצוות המטפלים שנתנו מהלב ועקבו אחרי הילדים ומשפחותיהם.
נתינה אנושית ומקצועית, ועל כך שהיו מאוד מוכנים להיות פתוחים בהדרכה ולהביא את
המטופל ואת עצמם כנהוג וראוי מהמטפלים.
תמיד מקווה לשלום, לכל העמים והאנשים, לחיות בביטחון ושלווה נפשית.
ב כ ב ו ד ר ב
דר' מחמוד סעיד
מדריך