הצעה לתוכנית התערבות עם נשים שכולות בנסיבות של רצח והתאבדות.
הצעה לתוכנית התערבות עם נשים
שכולות בנסיבות של רצח והתאבדות.
סיוע מבוסס-קהילה למשפחות
שכולות שחוו מוות פתאומי וטראומתי
דר' מחמוד סעיד
הקדמה
שכול
ואבל הם תופעות שכיחות ונורמאליות בחיים האנושיים. מטבעם, הם כרוכים בכאב ובקושי,
ובהתמודדות עם שינויים עמוקים בעולמו
הפנימי וקשריו של האדם האבל.
אנשים החווים אבדן מראים קשת של
תגובות אבל שונות. גם ההתמודדות האישית עם האובדן משתנה
והיא מושפעת ממספר גורמים, אופי היחסים בין האבל למנוח, אישיותו של האבל, והמאפיינים
האובייקטיבים הנוגעים לאבדן- בעיקר נסיבות המוות. שכול בנסיבות פתאומיות ואלימות, כדוגמת
רצח, התאבדות, מזוהה בספרות כגורם סיכון לקשיים חריפים בתהליך האבל (Rynearson, 2001).
אבדן פתאומי
נחווה בקרב בני משפחה כאירוע טראומתי המלווה בתחושה של הלם עמוק וקריסה של העולם המוכר
והבטוח. חוויה זו עשויה לשאת אפקט ארוך טווח (Weiss, 1993). נסיבות האירוע עצמו, במקרה של מוות אלים, הן
טראומטיות לכשעצמן ועשויות להוות מקור למצוקה פוסט-טראומטית מעבר למצוקת האבל (Murphy
et al, 2003a).
כאשר
משפחה עוברת אירוע טראומטי, חלקים של השלם המשפחתי מתפזרים. זה יכול להביא לפירוד
של יכולות, תכונות, רגשות וארכיטיפים שונים הקשורים באחדות המשפחה. הדבר קשה עוד
יותר כשמדובר בנשים, אשר הן חייבות גם לנהל לבד את המשפחה וגם להתאבל.
תהליך
האבל אינו מסתיים סופית, אלא הופך פחות אינטנסיבי עם חלוף הזמן. מרבית האנשים
מצליחים להסתגל לחיים ללא המנוח, ולשוב לתפקוד נורמאלי (Shear & Mulhare, 2008). מיעוט משמעותי מן האבלים חווה סיבוכים בתהליך
האבל וסיכון להפרעה פתולוגית, והם נזקקים לתמיכה מקצועית מעבר
לתמיכת המעגל הקרוב.
התערבות קבוצתית הינה אחת הדרכים היעילות למתן
תמיכה בשכולים. כך שבקבוצה תתרחש עבודה
אישית בכל הרבדים - הקוגניטיבי, הרגשי, התחושתי וההתנהגותי .
הקבוצה
תספק קבלה ללא שיפוט ,ותשמש תמיכה לאדם ולתהליך, המאפשרת חשיפה ואותנטיות, תוך שימור
האמון והאמונה בדרך, ההכרחיים ליצירת שינוי. הקבוצה תאפשר למידה – דרך חיקוי, תוך המפגש
הבינאישי ומתרומתו של המטפל, המשתמש בכלים דידקטיים וחושף את חברי הקבוצה לידע
חדש. כמו כן, המסגרת הקבוצתית עשויה לתרום לתחושת נורמליזציה ומסוגלות ("אני
לא היחיד שמגיב בצורה כ"כ קשה לילד חריג ,"למרות מצבי, הצלחתי לתרום
לאדם אחר"), וליצור רשת תמיכה רחבה מזו הניתנת בטיפול פרטני.
התוכנית
המוצעת
התערבות קבוצתית
התערבות קבוצתית של סיוע מבוסס-קהילה למשפחות שכולות
שחוו מוות פתאומי וטראומתי- במסגרתו יקלטו האבלים בקבוצה, אשר תתמקד בחיזוק רשת התמיכה
החברתית, סיוע בהתמודדות המשותפת עם המציאות הכואבת, ופיתוח של מיומנויות התמודדות
ופתרון בעיות. ההשתייכות לקבוצה תסייע להעניק תוקף לתחושות ורגשות אישיים. ההתערבות
תכלול מספר מפגשים בקבוצות קטנות, שחלק מהם יוקדש למתן אינפורמציה שימושית לאבלים, וחלק יוקדש
לתמיכה רגשית קבוצתית, כך שהקבוצות יהפכו בהמשך לקבוצות עזרה-עצמית. שמטרותיה ביסוס
הלגיטימציה לאבל בעקבות המקרה האלים, סיוע בתהליך ההסתגלות לאבדן, והכנה לקראת עצמאות
הקבוצה בתום ההתערבות המקצועית. עקרונית, מבוססות קבוצות לעזרה עצמית על ניהול עצמי,
ערבות הדדית וחוויה משותפת .
-
התערבות פרטנית
על אף יתרונותיו הרבים, לעיתים
טיפול קבוצתי לבדו אינו מספק מסגרת טיפולית אינטנסיבית דיה, מאחר ותשומת הלב
הטיפולית מתחלקת בין חברי הקבוצה. על כן, במידת הצורך יש לשלב את הטיפול הקבוצתי
עם טיפול פסיכותרפי פרטני.
הגישות הטיפוליות על אף ההבחנה בין גישות הטיפול הקבוצתי השונות, חשוב לציין כי המטפל לא יפעל באופן "טהור" על סמך מודל יחיד, אלא שמתוך מספר גישות מוצעות ינקוט בטכניקות שונות בהתאם לצורכי הקבוצה הספציפיים. ובעיקר הגישות הטיפוליות שיאומצו:
גישת
טי אי אר – TIR האסכולה של פרנק ג'ירבוד:
אחת מחמשת האסכולות לטיפול בנפגעי טראומה. זו גישה לטיפול יעיל באנשים עם טראומה נפשית,
גישה הומניסטים קוגניטיבית התנהגותית. כלי מרכזי הוא חשיפה לטראומה בדמיון ושיתוף
המטפל במה שקרה אז.
הגישה
הבין אישית: הגישה הטיפולית קבוצתית שמתבססת על יחסים
בין אישיים המתרחשים בתוך הקבוצה, שהם היסוד ללמידה אישית ויצירת שינוי. הקבוצה מייצגת
מיקרו-חברה ומבנה משפחתי בסיסי. ההתנסות החווייתית בקבוצה עשויה להביא הן לתובנה
עצמית והן לחוויה רגשית מתקנת.
הגישה
הנרטיבית: הסבל של אנשים נובע מהנרטיב שהם יוצרים. לכן
הבסיס לעזרה הוא עיבוד (אלבורציה) של
הנרטיב של כל פרט בקבוצה, במטרה להקל על הסבל ולהביא לתפיסה עצמית חיובית יותר.
גישות
תוך נפשיות: גישות אלו מתבססות על יישום רעיונות
פסיכואנליטיים במסגרת קבוצתית, וממוקדות בהבנת הקשיים והקונפליקטים התוך נפשיים של
כל אחד מחברי הקבוצה. כלומר, הדגש הטיפולי אינו מושם על התהליכים הקבוצתיים
הכוללניים אלא על הפרט. ע"פ גישות אלו, הקבוצה מביאה את המטופלים למצבים
רגרסיביים הקשורים ליחסי האובייקט שלהם או לשלבי התפתחות אחרים; על רקע
תהליכים נפשיים אלו, ומתוך התבוננות ביחסים שבין המטופל לשאר חברי הקבוצה
ובין המטופל למנחה הקבוצה, ניתן להשתמש בטכניקות טיפוליות אנליטיות כהעברה
והתנגדות.
מטרת
התוכנית
התוכנית
תשפר את הרווחה (well
being ) של הנשים השכולות, תביא לשיפור בתפקוד הכולל שלהן, ותקדם את היכולת
שלהן בהכלת שאר בני המשפחה, ומניעת פירוק המשפחה.
יעדי התכנית
1.
הקטנת אחוז הנשים המפגינות קשיי הסתגלות עם
האובדן .
2.
חיזוק תחושת המסוגלות וירידה באי תפקוד הורי.
3.
קבוצת
היעד
נשים שכולות בנסיבות של רצח
והתאבדות.
עבור
נשים אלה האבל התפתח לחוויה מתמשכת של דיכאון, חרדה, אשמה וכעס, שאינם פוחתים,
ואשר בעטיין הן נמנעות מפעילויות ויחסים שמשמעם חזרה למסלול החיים. הן שקועות במחשבות בלתי פוסקות על המנוח וסובלות
ממחשבות חוזרות וחודרניות על מותו. הרגשות נותרים עזים כבהתחלה, הייצוג המנטאלי של
המנוח לא עובר שינוי והחיים לא מעוצבים מחדש .
לו"ז
פגישה
שבועית של שעתיים, בשעות אחר הצהריים
20 מפגשים
תיאור התהליך
העבודה עם הנשים השכולות תתבצע גם ברמה קבוצתית וגם ברמה פרטנית. בכל קבוצה יהיו 2 מנחים גבר ואשה. הקבוצה סגורה, עם משתתפים קבועים. כשיש
שני מנחים בקבוצה, גדלה האפשרות לראות ולנהל את התהליך הקבוצתי מעוד נקודת מבט וכן
מתאפשרים תהליכים פסיכולוגיים שונים של חברי קבוצה שונים עם כל אחד מהדמויות
המטפלות, דבר המעשיר את ההתנסות ואת יכולת ההתפתחות . שני
המנחים עשויים לסייע לתפוש את הקבוצה כמקבילה של משפחה (שלה זוג הורים).
תוכן המפגשים
בכל המפגשים נתמקד בהענקת סיוע בתהליך ההסתגלות הכואב לחיים שהשתנו . ליווי קשוב ואמפתי מטעם המטפל בתהליך ההתמודדות עם האבדן. - סיוע בהבנה והתמודדות עם התגובה לאבדן.
מפגש
1: תיאום
ציפיות, יצירת תקנה או חוקי הקבוצה (נוכחות, זמן, אפשר, אסור, אתיקה...).
מפגש 2: תמיכה רגשית קבוצתית
מפגש
3: סיוע בהתמודדות המשותפת
עם מציאות כואבת
מפגש
4: פיתוח של מיומנויות
התמודדות ופתרון בעיות.
מפגש
5: מתן אינפורמציה שימושית
לאבלים
מפגש
6: הטמעת וביסוס הלגיטימציה
לאבל בעקבות המקרה האלים
מפגש
7: סיוע בתהליך ההסתגלות
לאבדן
מפגש
8 : הכנה לקראת עצמאות הקבוצה