פרויקט התערבות משפחתית במשבר נפשי באכסאל 2023-2024

 מיזם לקידום שירותי מחלקת חינוך בכפר אכסאל

פרויקט התערבות משפחתית במשבר נפשי באכסאל 2023-2024

תכנית התערבות במשפחה במשבר נפשי - דר' מחמוד סעיד

מבוא:

אנחנו מציעים תוכנית "התערבות במשפחה במשבר נפשי" בכפר אכסאל. ראשית כל. חשוב להבליט בפניכם, שהמשפחה וזוג ההורים כגרעינה, הם החממה הנפשית לצמיחת הילדים. בריאות נפש ההורים היא אבן יסוד של המשפחה. במתן שירות פסיכולוגי שגרתי בשירות פסיכולוגי חינוכי, פונים באנרגיה ובעשייה המקצועית כלפי הילדים, ומדי פעם נותנים הדרכה להורים, במטרה לסייע לילד ולקידום תהליך הטיפול בו. בתכנית "התערבות במשפחה במשבר נפשי" הנוכחית ראינו לנכון בתקופה מורכבת זו, של מלחמה קשה, שמתחת צלה נוצרו מצוקות למיניהן, אצל כל התושבים, שההורים הם דווקא במצב קשה בפרט, בגלל עמידתם בראש האחריות כלפי ילדיהם והנכדים שלהם. מסיבה זו, הדרכת הורים והתערבות אתם, היא דבר עיקרי למען שיפור מסוגלות הורית, הגברת חוסן נפשי ולמען שימור על בריאות נפשית שלהם.

  

הקדמה:

 תכנית התערבות במשפחה במשבר, רואה הורים במצוקה כקבוצת יעד מרכזית. הם במצב נפשי מלחיץ ומתמשך, אשר מצריך כוחות אגו וניסיון דיים, על מנת לתפקד באופן יעיל מול סיטואציה נוכחית מורכבת. הורים אלה הם קבוצה חלשה מקודם בגלל: עוני, השכלה מצומצמת, חוסר ניסיון, חוסר מעטפת חברתית תומכת ועוד. עכשיו ובצל המלחמה הם נמצאים בסיטואציה יותר קשה. מידע מהשדה ומבתי ספר באכסאל עולה, שיותר מ 20% מהתלמידים הם ילדים בסיכון, שבאים ממשפחות במצוקה. הסטטיצקה במקביל של למ"ס: ילדים ובני נוער בסיכון, שהם 16% כממוצע, אך יש שונות רבה בין היישובים באחוזי הילדים ובני הנוער בסיכון, הנעה בין 9% ל-47%.

לאור הממצאים, אנחנו אמורים לתת מענה שירותים מידי, ולספק להורים רשת תומכת ומחזקת, במטרה לייעל את תפקודם כהורים.

מסגרת התכנית ורציונל

 שירות פסיכולוגי חינוכי, מחלקת חינוך ובתי ספר באכסאל, הם שותפים בתכנית זו. השותפים אמורים להגיע לכל משפחת תלמיד במצוקה בכפר, כדי להעניק להם שירות. מסגרות חינוך 7 בתי ספר ו 27  גן מגיל יום עד לגיל שש, יהיו המוקד כדי להבליט מביניהם את כל המשפחות שהם במצוקה. כל צוות פסיכולוגים המומחים, הם צוות מטפל שיתערב עם המשפחות. אנחנו מציעים טיוטה לתכנית התערבות זו, לאחר דיון ובדיקת צרכים מהשדה. כתכנית התערבות מערכתית רב-תחומית, עבור ילדים ובני נוער במסגרות החינוך. בשיתוף בין בעלי מקצוע שעוסקים בתחומים שונים בצוות החינוכי במסגרות החינוך והשירות הפסיכולוגי.  להתערבות מוקדמת, יש תפקיד חיובי בתפקוד ילדים ובני נוער, הן רגשית והן קוגניטיבית הכוללת של הילד בשעת חירום ומשבר.

לאחר ספירת משפחות במצוקה בכפר. נחלק את המשפחות על הפסיכולוגים. כל משפחה תהיה באחריות פסיכולוג להתערבות ולווי במידת הצורך.

נכון לציין גם שהמחנכים מעצם היותם דמויות תומכות בתלמיד ובהוריו, הם כן מהווים דמויות משמעותיות ביותר בתגבור החוסן ומניעת מצבים פוסט-טראומטיים, דרך הכלה והקשבה חיובית.

 

אתגר

לקדם תהליך שיתוף פעולה בין הגורמים המקצועיים, למען חיזוק המשפחות במצוקה והגברת חוסן נפשי בקרב ההורים והתלמידים.

 

  מטרות התכנית:

1.      לאפשר שירות פסיכולוגי תומך ומחזק לכל משפחה במצוקה.

2.      העלאת מודעות ההורים לחשיבות הכלתם וקרבתם כלפי ילדיהם. הקניית כלים פסיכו-חינוכיים להורים. הטמעה להבנת נושא בריאות נפש וסטרס מתמשך בחירום. הבנת ההשלכות על הבן ועתידו. העצמה עצמית של כוח ומסוגלות הורית ועידוד לשיתוף פעיל ומעורבות עם ביה"ס.

3.      מתן כלים לניהול כעסים וסטרסורס.

 

שותפים בתכנית

עמותת ברנקו וייס, הנהלת מועצת אכסאל המקומית, אגף חינוך, שירות פסיכולוגי חינוכי, פיקוח משרד חינוך, בתי ספר.

 

צוות מוביל ומעקב

עמותת ברנקו וייס, אגף חינוך, שירות פסיכולוגי חינוכי. הצוות מתכנס ראשית לדון בתכנית וקביעת תהליך יישום.

בחירת אנשי מקצוע .

 קביעת לו"ז עשייה. ולו"ז פגישות מעקב.

 חשיפה לתכנית, הכרזה על יציאתה לאור.

 התארגנות ותכנון.

לו"ז ליישום וביצוע.

הגדרת כללים ויעדים. אחריות ומשימות. מעקב ובקרה.

 

צוות העבודה

פסיכולוגים מומחים בעלי ניסיון רב בנושא חירום, סטרס מתמשך, טראומה וחוסן נפשי.

 

יישום התוכנית

שלב ראשון

1.      מפגש לכלל צוות הפסיכולוגים בנושא מצוקה נפשית ומשפחות במצוקה. 5 שעות.

2.      מפגש לכלל צוותי בתי ספר (7), צוות מחנכות הגנים, בנושא מצוקה נפשית ומשפחות במצוקה. חירום וטראומה נפשית. 2 שעות– ס"ה 14.

3.      מפגש למשפחות במצוקה. בנושא סטרס מתמשך, וויסות רגשית (ניהול כעסים), מצוקה נפשית.  2 שעות.

4.      ס"ה שעות שלב ראשון = 21 ש'.

·        המפגשים יהיו מותאמים לכל קבוצה.

 שלב שני

1.      התערבות קבוצתית עם משפחות במצוקה. 12 קב', 2 ש' לקבוצה. 24 ש'.

2.      התערבות פרטנית עם משפחות במצוקה ברמה חמורה. 10 משפחה, 2 ש' למשפחה. 20 ש'.

·        ס"ה שעות שלב שני =44 ש'.

            המפגשים יהיו מותאמים לכל קבוצה.

שלב שלישי – התערבות ומתן שירותים מקצועיים

1.      משוב בקרב, המורים וההורים. במטרה להבין את מידת יעילות התכנית.

2.      משוב מההורים.

3.      משוב מהפסיכולוגים שלא עבדו בתכנית, על יעילות התכנית.

4.      משוב מצוות מוביל, לאחר שעיינו בכל המשובים.

 שלב רביעי – תוצאות וסיכום

1.      התכנסות צוות מוביל לסריקת תוצאות המשוב, סיכום והמלצות.

2.       

פירוט שעות ועלות

1. מפגש לכלל צוות הפסיכולוגים: 5 ש'.

2. מפגש לכלל צוותי בתי ספר (7):  14 ש'.

3. מפגש קבוצתי למשפחות במצוקה: 2 שעות.

4. מפגשים פרטניים למשפחות במצוקה: 40 שעות.

 

בכבוד רב,

3.      ליצירת קשר

4.      דר' מחמוד  סעיד            

5.      מדריך בפסיכולוגיה חינוכית                                                        

6.      מומחה בפסיכולוגיה קלינית 

7.      מאמן לטיפול בטראומה בגישת TIR                          

8.      מספר נייד : 0528394655                          

9.      דוא"ל: [email protected]     

 

 סוף - דף אחרון

 

 מקורות בשפה עברית:

אורה גולדהירש,  עדנה דשבסקי, שלומית עזריה. התמודדות עם מצבי לחץ בעתות חירום בגן הילדים

ערכה לגננת ולצוות הגן. אגף לחינוך קדם יסודי, אגף שפ"י. 2002.

אלברשטין. מ., דוידוביץ'. נ., זלשיק. ר.בסימן טראומה. אוניברסיטת בר-אילון. 2016.

ביטחון פנים. כתב עת המשרד לביטחון הפנים גיליון מס' 6 ,מאי 2014.

בר-יעקב, מ., כהן, א. ( 2014). פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל. חוברת מס' 159.

בן-דור, ג', פדהצור, ר' וקנטי-נסים, ד' (2004). המרכיב החברתי של החוסן הלאומי. חיפה: המרכז לחקר הביטחון הלאומי, אוניברסיטת חיפה.

גולדשטיין, ש. (2005). לדבר את השתיקה, איתור ילדים ובני נוער נפגעי התעללות והזנחה בשירותי הבריאות בקהילה, ירושלים, אשלים - העמותה לתכנון ולפיתוח שירותים לילדים ובני נוער בסיכון ומשפחותיהם

גרנות, ת. (1994). אבדן השפעותיו וההתמודדות עמו. ת"א: הוצאת משרד הביטחון, אגף השיקום.

ויצטום, א. (2004). נפש, אבל ושכול. ההוצאה לאור משרד הביטחון.

וקוזה, ג. ( 2013). הידע הקיים על תכניות מניעה וטיפול יעילות ומועילות בבעיות של התנהגות מפריעה אצל תלמידים במערכת החינוך, סקירה מוזמנת כחומר רקע לעבודת צוות המומחים לנושא התערבויות טיפוליות בילדים בעלי בעיות או הפרעות התנהגות, היזמה למחקר יישומי בחינוך.

טמיר, ג. (1993). הסתגלות לאורך זמן של הורים שכול מלחמה בישראל. ירושלים: משרד הביטחון.

ישראל, א. שווילי, מ. (1997). מניעה, חוסן והתפתחות - כישורי חיים למורים בכיתות ג-ד בבית-הספר היסודי ממלכתי. ע' 40-44.

להב, ח. (2000). "נוער בסיכון – התופעה בפרספקטיבה". מניתוק לשילוב, 10 , עמ' 8-16 .

להד. מ., דורון. מ. "CBT FAR SEE , מעבר לטיפול קוגניטיבי התנהגותי". . (2009).

לביא-קוצ'יק, נ. (2000). איתור ילדים בסיכון, אשלים, משרד החינוך ומשרד העבודה והרווחה

מור, פ. (2010). לראות את הילדים, מדריך ליצירת סביבה חינוכית מגדלת לתלמידים בסיכון. ירושלים: עמותת אשלים מיסודה של ג'וינט ישראל, אשלים הוצאה לאור.

לאופר, א' וסולמון, ז' (2006). תגובות מתבגרים יהודים וערבים לאיום מתמשך של פיגועי הטרור. חברה ורווחה כ"ד(2), 147–161.

להד, מ' (2006). מציאות פנטסטית: הדרכה יצירתית בתרפיה. טבעון: נורד.

מקורות בשפה אנגלית ואיטלקית:

Albee George W. ,Gullotta, Thomas P. (1997) Primary Prevention Works, SAGE.

Bronfenbrenner, U.(1994). Ecological models of human development. In International Encyclopedia of Education, Vol. 3, 2^nd. Ed. Oxford: Elsevier. Reprinted in: Guavain, M. & Cole, M. (Eds.), Readings on the development of children, 2^nd Ed. (1993, pp. 37-43). NY: Freeman.

Cornille, T.A., Boroto, D.R. The Family Distress Model: A conceptual and clinical application of Reiss' strong bonds finding. Contemp Fam Ther 14, 181–198 (1992). https://doi.org/10.1007/BF00901503

 

Cyrulnik, B. (2009). Resilience: How your inner strength can set you free from the past. Penguin UK. ‏

Dollard, J., Miller, N.E., Doob, L.W., Mowrer, L.H., Sears, R.R. (1967), Frustrazione e aggressività, Firenze: Editrice Universitaria.

DSM - 5 (2013). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders. American Psychiatric Association.

Dyregrov, A. (1989a)  Caring for helpers in disaster situations: Psychological  Debriefing. Disaster Management ,  2, 25-30. Dyregrov, A. (1989b).

Foa, E. B.  &  Rothbaum, B. O. (1998)  Treating the trauma of rape: Cognitive-behavioral therapy for PTSD. New York: Guilford Press.

Foa, E. B.  & Rothbaum, B. O. (1998). Treating the trauma of rape: Cognitive-behavioral therapy for PTSD. New York: Guilford Press.

Frank A. Gerbode, M.D. (1995) Beyond Psychology: An Introduction To Metapsychology. Third edition, IRM Press. USA.

Freud, A. &  Burlingham, D. (1943). Infants without families. London: G. Allen and Unwin.

Gerbode F., Durkin. J. , Beyond psychology: An Introduction to Metapsychology, Mar 1, 2013.

Kenneth Strang. "Cooperative learning in graduate student projects: Comparing synchronous versus asynchronous collaboration", Journal of Interactive Learning Research, 2013, Vol. 24 Issue 4, p447-464.

LeDoux. J. E., (1984) Cognition and Emotion: Processing Functions and brain Systems, Gazzaniga.

Mitchell, J. T. (1983). When disaster strikes … The critical incident stress debriefing process. Journal of Emergency Medical Services, 13(11), 49 – 52.

Newman, R. (2005). APA’s Resilience Initiative. Professional Psychology: research and Practice, 36, 227-229.

Sarason, B., Sarason, I., & Pierce, G. (Eds.). (1990).Social support: An interactional view. New York: John Wiley & Sons.

 

Salmon, T.S. (1919). War neuroses and their lesson. New York Medical Journal, 108, 993-994.

 

Veronese. G. &  Said. M. (2009)  intervento terapeutico sulla crisi in contesti di Guerra: uno studio sul caso di una famiglia palestinese traumatizzata. Rivista di terapia famigliare. N. 90-Luglio 2009- A.P.F.

Yule. W., (1999) “Post-traumatic stress disorder. Concepts and Therapy”. England, Wiley & Sons Ltd.

Van der Kolk, B. A. (1994) The body keeps the score: memory and the evolving psychobiology of posttraumatic stress. Harvard Review of Psychiatry, 1, 253.

Wynne, L., McDaniel, S., & Weber, T. (1987). Professional politics and the concept of family therapy, family consultation, and systems consultation.Family Process, 26, 153–165.

 

-סוף-