תכנית להגברת חוסן נפשי בקרב ילדים ובני נוער, הורים, מורים

תכנית להגברת חוסן נפשי בקרב ילדים ובני נוער, הורים, מורים

10/2023-12/2023

הקדמה:

עבודת הפסיכולוג עם מערכת חינוך, היא דבר מהותי בתפקידו. עבודה שמתאפיינת בשתי רמות: רמה ראשונה אשר בה הילד הוא הקליינט המרכזי, ורמה שניה שהמערכת הבית ספרית היא במרכז. למרות הנאמר, בית הספר והפסיכולוג עובדים בשיתוף מלא ,יחד ובסינכרוניה, למען מתן זכויות הילד לחינוך והתפתחות ולשמירה על בריאות נפשו. אך במצבי חירום במיוחד נדרשת משניהם התארגנות שונה ומהירה, במטרה להגן על הילד פיזית ונפשית בבית הספר. החשיבות הרבה והראשונה בזמן חירום, היא התערבות פסיכולוגית ומתן סיוע נפשי לילדים ולהורים, כדי להגביר את החוסן הנפשי בקרב הילדים.

מבוא:

חוסן נפשי או קשיות, עמידות, כושר התאוששות  Resiliency, Resilience   مرونة نفسية، حصانة نفسية.

מונח שמשקף יכולת נפשית הסתגלותית בשעת משבר, מצבי דחק, או סטרס חזק מתמשך. היכולת לעמוד, להתנהג בזמן חירום ולצאת עם פחות נזקים. החוסן גם מראה ומנבא כמדד אישיות .המידה שבה  הם יכולים להתמודד במצבי חירום ובמשברים עתידיים, דבר הקשור בתכונות ויכולות הקשורות ליעילות, שליטה עצמית בתנועת החיים, גמישות והסתגלות אישית מול שינויים דרסטיים לא צפויים. דבר שאפשר לראותו כתלוי ומתחבר היטב, למנגנוני ההגנה שעומדים לאדם כנגד מצבי סיכון בחיים שלו.

החוסן הוא תוצאה של אינטראקציה פוזיטיבית ודינמית או כתהליך התפתחותי ולא תכונה מולדת, איך האדם הסתגל והתמודד במצבי משבר או מצוקה.  כמה הוא נחשף למצוקות ואיך התמודד והסתגל בצורה חיובית. מצוקות כגון: טראומה משפחתית, ילדים למשפחה עם מחלות נפשיות קשות, עוני. במילים אחרות רמת ההסתגלות החיובית הכוללת בתוכה רכישת

 הישגים חברתיים ועמידה בתקופות של מצבי מצוקה. כל זה נשען על גורמים שתרמו ואפשרו להתפתחות חוסן זה, כמו: משפחה חמה ותומכת, רשת חברתית מחזקת, מזג או טמפרמנט

 האדם. החוסן הוא מושג אשר כולל  מרכיבים פסיכולוגיים וחינוכיים בנוסף לכוחות אגו ומשאבים אישיים וקבוצתיים המאפשרים לאדם להגיב ולהסתגל עם מצבי חירום ולחץ. לסיכום אפשר לחנך ולפתח חוסן נפשי אצל בני אדם. (האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה, APA)

מסגרת התכנית ורציונל

אנחנו מציעים טיוטה לתכנית התערבות זו, לאחר דיון ובדיקת צרכים מהשדה. תכנית התערבות מערכתית רב-תחומית, עבור ילדים ובני נוער במסגרות החינוך.  בשיתוף בין בעלי מקצוע שעוסקים בתחומים שונים בצוות החינוכי במסגרות החינוך והשירות הפסיכולוגי.  מחקרים רבים הראו כי להתערבות המוקדמת, יש תפקיד חיובי בתפקוד ילדים ובני נוער הן רגשית והן קוגניטיבית הכוללת של הילד בשעת חירום ומשבר.

 היות ונקלענו למצב חירום קשה ואולי ארוך, ראינו לנכון להוביל התערבות עם כל התלמידים והמורים בעיר טמרה, ואף אחזקה נפשית לפסיכולוגים העובדים אתם.

מטרת התכנית הזו להגביר את החוסן הנפשי בקרב ילדים ובני נוער. כשהתערבות מוקדמת הינה בעלת השלכות חיוביות לטווח ארוך המבוססת מחקרית: Cyrulnik, B. (2009)

היא מונעת הצטברות והחמרה של קשיים התפתחותיים, מונעת הופעתם של קשיים רגשיים והתנהגותיים נלווים ומאפשרת צמיחה תוך מימוש יכולתם של הילדים.

 בנוסף יש להבליט גם את תוצאות מחקרים שהדגישו את חשיבות מעורבות ההורים ותגובתם בשעת חירום בפרט וביצירת חוסן נפשי אצל ילדיהם בתהליך ההתפתחותי ,ומעל לכל בתגובה לסטרס מתמשך כמו במצבי מלחמה. 

חשוב להדגיש שלמורים יש מעמד חשוב בחיי הילדים, כמבוגרים בעלי דמויות חינוכיות חשובות. הכלת המורים לילדים במצבי חייהם השונים ובמצבי לחץ וחירום, היא מהווה חלק  ניכר ביצור ובהגברת החוסן הנפשי אצל הילדים.

 חלוקה מוסכמת ומותאמת של תפקידים בין המערכת המשפחתית לבין המערכת החינוכית, עשויה גם לתרום להתפתחות הילד ולקידומו . מכאן נגזרת ההשערה שתיאום בין המשפחה לבין

המערכת החינוכית, יוביל להגברת החוסן הנפשי אצל הילדים, ולהתפתחותם הרגשית והחברתית . שיתוף פעולה חזק בין ביה"ס מצד ובין המשפחה מצד שני, יהיה  הדוק ובהתערבות השירות פסיכולוגי בעיר טמרה. אנחנו מודעים לחשיבות זו, וברצוננו להוביל ליצירת קשר פרמננטי ילד-הורה-מורה שיוצר אמון אצל הילדים דווקא בתקופה זו.

בכך אפשר להבליט בפניכם שהכותרת המהותית של התוכנית המוצעת פה, היא "הגברת חוסן נפשי אצל הילדים". עלינו להגביר את המאמצים יחד, שירות פסיכולוגי ובית ספר מול ההורים, כדי להגיע למימוש היעד של חיזוק ושיפור החוסן הנפשי בקרב הילדים.

התוכנית מבוססת על זכותו של כל ילד לחינוך ולבריאת נפשית. לכן על העובדים להתגבר על המכשולים  הקיימים אצל הילד, כמו: ליקויים, קשיים שונים, מחלות, משפחות במצוקה וכד'. בנוסף, אנו מודעים היטב לניסיוננו ולמה שהמחקר מוסיף ומאשר לגבי חשיבות ההתערבות המוקדמת והעצמת השירותים, לכלל התלמידים ובמיוחד לקבוצה החלשה שבסיכון.

אתגר

לקדם תהליך שיתוף פעולה בין הגורמים המקצועיים, למען חיזוק והגברת חוסן נפשי בקרב התלמידים. בכך גם לשפר את הקשר בין שפ"ח לביה"ס וההורים, בנושא חוסן נפשי. עד לרמת שיתוף סינכרוני אמתי - Synchronous collaboration.

 מטרות התכנית:

1.      לאפשר לכל תלמיד לקבל שירות פסיכולוגי תומך ומחזק את החוסן נפשי שלו.

2.      העלאת מודעות ההורים לחשיבות הכלתם וקרבתם כלפי ילדיהם. הקניית כלים פסיכו-חינוכיים להורים. הטמעה להבנת נושא בריאות נפש וחירום. הבנת ההשלכות על הבן ועתידו. העצמה עצמית של כוח ומסוגלות הורית ועידוד לשיתוף פעיל ומעורבות עם ביה"ס.

3.      קידום נוסחה חינוכית טיפולית בשעת חירום בין אנשי המקצוע הרב תחומיים.

 שותפים בתכנית

עמותת ברנקו וויס, הנהלת המועצה המקומית, אגף חינוך, שירות פסיכולוגי חינוכי, פיקוח משרד חינוך, בתי ספר, כלל ההורים.

צוות מוביל ומעקב

עמותת ברנקו וויס, אגף חינוך, שירות פסיכולוגי חינוכי. הצוות מתכנס ראשית

לדון בתכנית וקביעת תהליך יישום.

בחירת אנשי מקצוע .

 קביעת לו"ז עשייה. ולו"ז פגישות מעקב.

 חשיפה לתכנית, הכרזה על יציאתה לאור.

 התארגנות ותכנון.

לו"ז ליישום וביצוע.

הגדרת כללים ויעדים. אחריות ומשימות. מעקב ובקרה.

צוות העבודה

פסיכולוגים בכירים בעלי ניסיון רב בנושא חירום, טראומה וחוסן נפשי.

יישום התוכנית

שלב ראשון

1.      מפגש לכלל צוות הפסיכולוגים בנושא חירום וטראומה נפשית. 10 שעות.

2.      מפגש לכלל צוותי בתי ספר (10) בנושא חירום וטראומה נפשית. 2 שעות– ס"ה 20.

3.      מפגש לכלל הקהל (הורים) בנושא חירום וטראומה נפשית.  2 שעות.

4.      ס"ה שעות שלב ראשון = 32 ש'.

·        המפגשים יהיו מותאמים לכל קבוצה.

 שלב שני

1.      מפגש לכלל צוות הפסיכולוגים בנושא חוסן נפשי. 10 שעות.

2.      מפגש לכלל צוותי בתי הספר (10) בנושא חוסן נפשי.  2 שעות – ס"ה 20.

3.      מפגש לכלל הקהל (ההורים) בנושא חוסן נפשי.  2 שעות.

·        ס"ה שעות שלב שני = 32 ש'.

            המפגשים יהיו מותאמים לכל קבוצה.

שלב שלישי – התערבות ומתן שירותים מקצועיים

1.      משוב בקרב התלמידים, המורים וההורים. במטרה להבין את מידת יעילות התכנית.

2.      משוב מהפסיכולוגים על יעילות התכנית, הן בבתי הספר והן אתם.

3.      משוב מצוות מוביל, לאחר שעיינו במשוב של בתי הספר, הורים ופסיכולוגים.

שלב רביעי – תוצאות וסיכום

1.      התכנסות צוות מוביל לסריקת תוצאות המשוב. 

2.      סיכום תכנית על ידי הפסיכולוגים וצוות מוביל. המלצות.  

פירוט שעות ועלות

הרצאות ל 10 בתי ספר – 4 שעות לכל בי"ס. ס"ה שעות הוא 40.

הרצאה להורי תלמידי 10 בתי ספר והקהל הרחב– 2 ש'.

2 מפגשים לכלל צוות הפסיכולוגים. 20 שעות.

תעריף שעה קבוצתית 750 ללא מע"מ.

62 שעות קבוצתיות = 56.160  ₪ כולל מע"מ.

3.      ליצירת קשר

4.      דר' מחמוד  סעיד                                        פסיכולוג שאדי סופי  - מנהל       

5.      מספר נייד : 0528394655                           0547572101

6.      דוא"ל: [email protected]      [email protected]

מקורות בשפה ערבית:

د. الشقيرات. ع.م. (2005). "مقدمة في علم النفس العصبي". دار الشروق للنشر والتوزيع. الطبعة العربية الاولى.

د. القريطي.ع.أ. (1995) "مدخل إلى سيكولوجية رسوم الأطفال". دار المعارف بمصر.

داليا عزت مؤمن – (2005) – الصحة النفسية في مواجهة الكوارث

مليكة، ل. (1986) دراسة الشخصية عن طريق الرسم. ط 5. القاهرة: مكتبة النهضة المصرية.

عاطف رضوان وآخرون (2005) – الإسعافات الأولية ومجابهة الأزمات – ط2، الزقازيق – مركز التدريب على طب الأزمات.

عبد اللة، م.ق. (2001) "مدخل الى الصحة النفسية". دار الفكر للطباعة والنشر والتوزيع. عمان.

محمد أحمد النابلسي: "العلاج الأسري وضحايا العدوان. مركز الدراسات النفسية والنفسية – الجسدية". طرابلس لبنان – الطبعة الأولى – يناير 2001.

سعيد, م، دقدوقي، ج (2005)– "مدخل للتدريب في مجال التعامل مع الصدمات النفسيه" -  YMCA، بيت لحم – فلسطين.

سعيد, م، دقدوقي، ج (2013) "الصدمات النفسية" – مطبعة الأرض المباركة – جنين – فلسطين.

د. سعيد, م، (2023) "نزع الأشواك - دليل الاختصاصي النفسي للعمل مع الأسر المصدومة" – مكتبة سمير منصور للطباعة والنشر والتوزيع – غزة - فلسطين.

מקורות בשפה עברית:

בן-דור, ג', פדהצור, ר' וקנטי-נסים, ד' (2004). המרכיב החברתי של החוסן הלאומי. חיפה: המרכז לחקר הביטחון הלאומי, אוניברסיטת חיפה.

טמיר, ג. (1993). הסתגלות לאורך זמן של הורים שכול מלחמה בישראל. ירושלים: משרד הביטחון.

ישראל, א. שווילי, מ. (1997). מניעה, חוסן והתפתחות - כישורי חיים למורים בכיתות ג-ד בבית-הספר היסודי ממלכתי. ע' 40-44.

להב, ח. (2000). "נוער בסיכון – התופעה בפרספקטיבה". מניתוק לשילוב, 10 , עמ' 8-16 .

להד. מ., דורון. מ. "CBT FAR SEE , מעבר לטיפול קוגניטיבי התנהגותי". . (2009).

לביא-קוצ'יק, נ. (2000). איתור ילדים בסיכון, אשלים, משרד החינוך ומשרד העבודה והרווחה

מור, פ. (2010). לראות את הילדים, מדריך ליצירת סביבה חינוכית מגדלת לתלמידים בסיכון. ירושלים: עמותת אשלים מיסודה של ג'וינט ישראל, אשלים הוצאה לאור.

לאופר, א' וסולמון, ז' (2006). תגובות מתבגרים יהודים וערבים לאיום מתמשך של פיגועי הטרור. חברה ורווחה כ"ד(2), 147–161.

להד, מ' (2006). מציאות פנטסטית: הדרכה יצירתית בתרפיה. טבעון: נורד.

מקורות בשפה אנגלית ואיטלקית:

Albee George W. ,Gullotta, Thomas P. (1997) Primary Prevention Works, SAGE.

Bronfenbrenner, U.(1994). Ecological models of human development. In International Encyclopedia of Education, Vol. 3, 2^nd. Ed. Oxford: Elsevier. Reprinted in: Guavain, M. & Cole, M. (Eds.), Readings on the development of children, 2^nd Ed. (1993, pp. 37-43). NY: Freeman.

Cyrulnik, B. (2009). Resilience: How your inner strength can set you free from the past. Penguin UK. ‏

Dollard, J., Miller, N.E., Doob, L.W., Mowrer, L.H., Sears, R.R. (1967), Frustrazione e aggressività, Firenze: Editrice Universitaria.

DSM - 5 (2013). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders. American Psychiatric Association.

Dyregrov, A. (1989a)  Caring for helpers in disaster situations: Psychological  Debriefing. Disaster Management ,  2, 25-30. Dyregrov, A. (1989b).

Foa, E. B.  &  Rothbaum, B. O. (1998)  Treating the trauma of rape: Cognitive-behavioral therapy for PTSD. New York: Guilford Press.

Foa, E. B.  & Rothbaum, B. O. (1998). Treating the trauma of rape: Cognitive-behavioral therapy for PTSD. New York: Guilford Press.

Frank A. Gerbode, M.D. (1995) Beyond Psychology: An Introduction To Metapsychology. Third edition, IRM Press. USA.

Freud, A. &  Burlingham, D. (1943). Infants without families. London: G. Allen and Unwin.

Gerbode F., Durkin. J. , Beyond psychology: An Introduction to Metapsychology, Mar 1, 2013.

Kenneth Strang. "Cooperative learning in graduate student projects: Comparing synchronous versus asynchronous collaboration", Journal of Interactive Learning Research, 2013, Vol. 24 Issue 4, p447-464.

LeDoux. J. E., (1984) Cognition and Emotion: Processing Functions and brain Systems, Gazzaniga.

Mitchell, J. T. (1983). When disaster strikes … The critical incident stress debriefing process. Journal of Emergency Medical Services, 13(11), 49 – 52.

Newman, R. (2005). APA’s Resilience Initiative. Professional Psychology: research and Practice, 36, 227-229.

Salmon, T.S. (1919). War neuroses and their lesson. New York Medical Journal, 108, 993-994.

Veronese. G. &  Said. M. (2009)  intervento terapeutico sulla crisi in contesti di Guerra: uno studio sul caso di una famiglia palestinese traumatizzata. Rivista di terapia famigliare. N. 90-Luglio 2009- A.P.F.

Yule. W., (1999) “Post-traumatic stress disorder. Concepts and Therapy”. England, Wiley & Sons Ltd.

Van der Kolk, B. A. (1994) The body keeps the score: memory and the evolving psychobiology of posttraumatic stress. Harvard Review of Psychiatry, 1, 253.

בכבוד רב,

דר' מחמוד סעיד                                                                               פסיכולוג שאדי סופי-מנהל

מדריך בפסיכולוגיה חינוכית                                                           מנהל שפ"ח טמרה

מומחה בפסיכולוגיה קלינית                                                         מדריך בפסיכולוגיה חינוכית

מאמן לטיפול בטראומה בגישת TIR