הצעת תכנית התערבות טיפולית בגיל רך - דר' מחמוד סעיד

תכנית התערבות טיפולית בגיל רך

מבוא

אנחנו מציעים טיוטה לתכנית התערבות זו, לאחר דיון ובדיקת צרכים מהשדה. תכנית התערבות מערכתית רב-תחומית בתחומי ההתפתחות השונים, עבור ילדים אשר מתקשים בתפקודם במסגרות החינוך בגיל הרך.  בשיתוף בין בעלי מקצוע שעוסקים בתחומים ההתפתחותיים לבין הצוות החינוכי במסגרות החינוך בגיל הרך.  מחקרים רבים הראו כי להתערבות המוקדמת יש תפקיד חיובי בקביעת התפתחות, ההפרעה וההתפתחות הרגשית והקוגניטיבית הכוללת של הילד.

תכנית זו במטרה שהתערבות מוקדמת וטיפול בילדים בעלי קשיים בגיל הרך, הינה בעלת השלכות לטווח ארוך המבוססת מחקרית: היא מונעת הצטברות והחמרה של קשיים התפתחותיים, מונעת הופעתם של קשיים רגשיים והתנהגותיים נלווים ומאפשרת צמיחה תוך מימוש יכולתם של הילדים. בנוסף יש להבליט גם את תוצאות מחקרים שהביאו בפנינו את חשיבות מעורבות ההורים בחינוך הפורמאלי.  "Parental involvement in early childhood " ככל שמעורבות ההורה הייתה גדולה יותר וממושכת יותר בבית ספר ובגן, הישגי הילדים בכל התחומים היו גבוהים יותר. מסקנת החוקרים היא שעל כל דולר שהושקע בתכנית התערבות מוקדמת, החברה הרוויחה שבעה ! . Reynolds,Temple, Robertson & Mann,2001)).

חלוקה מוסכמת ומתואמת של תפקידים בין המערכת המשפחתית לזו החינוכית, עשויה לתרום להתפתחות הילד ולקידומה . מכאן נגזרת ההשערה שתיאום בין המשפחה לבין המערכת החינוכית, יוביל להישגים של הילדים ולהתפתחותם הרגשית והחברתית . שיתוף פעולה חזק ומתואם בין בית וגן,  יש לו השפעה חיובית על: למידה והישגים. סוציאליזציה, התחום הרגשי, האישיותי, הסתגלות חברתית כללית ובתוך מסגרת החינוך. ולטווח ארוך על מעורבות ההורים גם בעצם.

כך אפשר להבליט בפניכם שהכותרת המהותית של התוכנית המוצעת פה, היא "טיפול נמרץ ומוקדם מביא לתוצאות טובות יותר". עלינו להגביר את המאמצים של כלל העובדים בגיל הרך, כדי להגיע לתורת על ליעד של שיפור החינוך לדור הגיל הרך. התוכנית מבוססת על זכותו של כל ילד לחינוך. לכן על העובדים להתגבר על המכשולים לכך הקיימים אצל הילד, שהם הליקויים והקשיים השונים, בנוסף, אנו מודעים היטב לניסיוננו ולמה שהמחקר מוסיף ומאשר לגבי חשיבות ההתערבות המוקדמת והעצמת השירותים, במיוחד לקבוצה החלשה שבסיכון.

 רציונל

התערבות מוקדמת משיגה הישגים ומונעת לקויים. רציונל שנשען על המחקרים כי להתערבות המוקדמת יש תפקיד חיובי בקביעת התפתחות ההפרעה וההתפתחות הרגשית והקוגניטיבית הכוללת של הילד. בנוסף למעורבות הורית בגנים, שתורמת לרווחת וחינוך הילדים הרבה.

אתגר

לקדם שיתוף פעולה בין הגורמים המקצועיים ולשפר את קשר גננות הורים, עד לרמת שיתוף סינכרוני אמיתי.

מטרות התכנית:

1.      לאפשר לכל תלמיד לקבל חינוך פורמאלי ולהשיג רמה המצופה מכל ילד בגיל רך.

2.      קידום נוסחה חינוכית טיפולית בין אנשי המקצוע הרב תחומיים: גננת, סייעת גן, פסיכולוג חינוכי ו/או התפתחותי ו/או קליני, מטפל רגשי, מטפל באומנות, מרפא בדיבור, מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, ועוד.

3.      העלאת מודעות ההורים לחשיבות השלב ההתפתחותי של הגן. הקניית כלים חינוכיים להורים. הטמעה להבנת נושא בריאות נפש וחינוך וההשלכות על הבן ועתידו. העצמה עצמית של כוח ומסוגלות הורית. עידוד לשיתוף פעיל ומעורבות עם המחנכות.

4.      העלאת רמת איכות החינוך בגיל הרך, במטרה ליצירת אישיות בריאה, עצמאית, יוזמת, יצרנית שתורמת לעצמה ולכלל החברה ליותר רווחה וביטחון.

שותפים בתכנית

הנהלת המועצה המקומית, אגף חינוך – מחלקת גיל רך, שירות פסיכולוגי חינוכי, פיקוח משרד חינוך, כל המחנכות בגני חובה וטרום חובה, כלל ההורים.

  צוות מוביל ומעקב

נציג אשלים, פיקוח משרד חינוך על גיל רך, ראש אגף חינוך, מנהל שירות פסיכולוגי, נציגת מחנכות. הצוות מתכנס ראשית כדי לדון בתכנית וקביעת תהליך יישום. בחירת אנשי מקצוע . קביעת לו"ז שנתי למפגשי הצוות.

צוות העבודה

הגננות, סייעות גן, פסיכולוג חינוכי ו/או התפתחותי ו/או קליני, מטפל רגשי, מטפל באומנות, מרפא בדיבור, מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, ועוד.

יישום התוכנית

שלב ראשון – פתיחה והכנה

1.      מפגש לכלל המחנכות עם צוות מוביל, וועד הורים, צוות העובדים. כדי לחשוף את  התכנית ולהכריז על יציאתה לאור. התארגנות ותכנון. לו"ז ליישום וביצוע. הגדרת כללים ויעדים. אחריות ומשימות. מעקב ובקרה.

2.      מפגש לכלל ההורים. כדי לחשוף אותם לתכנית וליצירת ברית שיתופית.

שלב שני -  אבחנתי

1.      סקירה בקרב התלמידים למען יצירת תמונת מצב. כדי לזהות את אוכלוסיית היעד (תלמידים עם לקויות וקשיים).

2.      מיון אוכלוסיית היעד לפי קושי וצורכי התערבות מקצועית. על ידי צוות הגן: מחנכת, פסיכולוג מומחה, מרפא בדיבור, מרפא בעיסוק ועוד.

3.      חלוקת משימות של  צוות מקצועי.

שלב שלישי – התערבות ומתן שירותים מקצועיים

1.      מתן טיפול לכל תלמיד שאובחן עם קושי, על ידי איש המקצוע המומחה. בשיתוף עם הפסיכולוג החינוכי של הגן. הפסיכולוג החינוכי של הגן, הוא האחראי על המקרים.

2.      מפגש שבועי בין הפסיכולוג החינוכי וצוות הטיפולי. על מנת לעקוב מקרוב אחרי כל מקרה. דיון כמחקר פעולה, על מנת לכוון קו ולשפר שירות ליותר יעילות.

3.      הדרכת הורים לתלמידים מתקשים, על ידי הצוות הטיפולי. הדרכה פרטנית וקבוצתית.

 שלב רביעי – תוצאות וסיכום

1.      סריקת תוצאות. איסוף מידע על התלמידים שטופלו. במטרה להגדרת יעילות ההתערבות. על ידי אנשי טיפול. מדובר ברמה בסיסית. כתיבת סיכום.

2.      הצוות המטפל מביא סיכום ותוצאות בפני צוות מוביל. בדיקת יעילות ודיון על התוצאות ודרכי עבודה.

3.      סיכום תכנית על ידי צוות מוביל. המלצות.  

בכבוד רב,

דר' מחמוד סעיד                               

מנהל שפ"ח אכסאל

מדריך בפסיכולוגיה חינוכית

מומחה בפסיכולוגיה קלינית

מאמן לטיפול בטראומה בגישת TIR