משברים והצלחות בעבודה עם הורים - דר' מחמוד סעיד
משברים והצלחות בעבודה עם הורים
כפר אכסאל- מחוז צפון – דר מחמוד סעיד
הקדמה
ההורים הם משאב רב עצמה, המציע סיוע מעשי בתחומים מגוונים, שותף פעיל בשטח שמגויס לפי בקשה. שיתופם עשוי להנעים את האווירה בבית הספר, לשפר את איכויות הביצועים של פרויקטים חינוכיים שונים ובסופו של דבר להפחית שחיקה בקרב המורים. מחקרים מעידים, כי מעורבות ההורים ושיתוף הפעולה בינם לבין המורים בתהליך הלימודי משפרות את הישגי התלמיד ואת התנהגותו .משרד חינוך האמין בתרומה שיש להורה על העשייה החינוכית, דבר שהביא ל-שבחוזר מנכ"ל תשסב/4( 1 בדצמבר 2001 ) נקבע "להורים אחריות על חינוך ילדיהם, ויש להם הזכות והחובה להיות שותפים בתהליך החינוכי המתרחש בבית הספר והמשפיע על חיי ילדיהם גם מחוצה לו." וגם "בין מורים להורים רצוי שיתקיים שיתוף פעולה המבוסס על אמון הדדי . עבודה משותפת של בית הספר וההורים היא חלק בלתי נפרד מיצירת אקלים בית ספר חיובי, התורם להגברת מוטיבציה ללמידה ולשיפור ההישגים הלימודיים, החינוכיים, החברתיים, הערכיים והקהילתיים."
מאז תחילת שנות
האלפיים, החברה הישראלית נמצאת בעיצומו של תהליך שבו ההורים מבקשים לממש את זכותם
להשפיע על החינוך הניתן לילדיהם בבית
הספר. התגברה המעורבות של ההורים בעבודת בית הספר וביטויי רצונם להשפיע באופן
ניכר על המתרחש בו הפך להיות חלק מהעשייה החינוכית עצמה.
חוזקות
·
בבית-הספר ישנה
נטייה לשתף ולהזמין את ההורה שנוטל על עצמו את תפקיד הטיפול בילד, והמבלה עמו שעות רבות
יותר. פעמים רבות אלו הן האימהות. ולרב הן עקרות בית, אשר עונות בהתלהבות לכל
קריאה מצוות ביה"ס.
·
האמהות פנויות ,
ומגיבות להזמנת ביה"ס להשתתף בפעילות כאל חגיגה של ממש.
·
בתי הספר בישוב
ממוקמות במקום נגיש וזמין, וכל המוזמנים מההורים יוכלו להגיע בכל עת בלי כל בעיה,
לרבות בעיית חניה.
·
חשוב שלא לשכוח
שההורה השני, שגם אם אינו פעיל בקשר עם בית-הספר, הרי שערכיו וציפיותיו ישפיעו לטובה על תהליך השותפות. במקרה אחד בנות הזוג
יוכלו לאמץ את הדעות והגישה השוררת במשפחה, במקרה השני הם יוכלו להיות מושפעים
מהשינוי בתפיסת בת הזוג.
·
האמהות מגלות
מוכנות רבה לקבל תפקידי עזר לצוות המורים, עם מוטיבציה ללמוד איך להיות שותף אמיתי.
·
האמהות מגיעות
עם נטייה אפסית להילחם ולהתנגד, לכן תהליך
השותפות מתפתח מהר ובאופן בריא עם סיכויי הצלחה מוגברים.
·
בהתאם לתורת הקבוצות, בכל קבוצה ישנו לידר. גם בקבוצות ההורים הופיעו הלידרים האלה. התרומה שלהם הייתה ענקית, הם היו מסוגלים ללכד
ולהפעיל את האחרים בצורה איכותית ורצופה. (בבית ספר זה הלידר הייתה אימא שלמדה חוג
אומנות לתלמידים, המקצוע היא למדה בעצמה,
והייתה לידר יוצא מן הכלל, היא יכלה ללכד וליצור אווירה של יחד בתוך הקבוצה, וגם
הייתה לה השראה על הקבוצות האחרות).
חולשות
יחסי הגומלין בין
ההורים לממסד החינוכי מאופיינים בעמימות ובקונפליקט פנימי: קונפליקט זה מהווה מקור לאי
הבנה ולקשיים, ובמקרים לא מעטים גם
לסכסוכים ולהתנגשויות.
הקונפליקטים
ביחסי השיתוף בישוב אכסאל נובעים ממקורות
שונים:
·
העדר התאמה בין פעולת
השיתוף לאווירה הכללית השוררת בבית הספר:
קיום
פער בין תפיסת ההורים לבין תפיסת המורים את ההדגשים ואת תחומי הפעולה המשותפים החשוב
לשני הצדדים.
·
שיתוף הורים אינו
מתאפשר לא כאשר המשטר בבית הספר הוא סמכותי מרכזי, ולא באווירה של אנרכיה.
·
שיתוף הורים הוא
חלק מהאקלים הדמוקרטי של בית הספר. העדר הסכמה באשר לעקרונות השיתוף, בין אם היא נחלת
שני הצדדים, או של צד אחד, בין אם
היא גלויה או סמויה, אקטיבית או פסיבית- מונעת שיתוף מוצלח.
·
היעדר מודל בי"ס קהילתי, אשר השקפת העולם שלו לשפר
ולהעמיק את העבודה החינוכית ע"י קשר עם הקהילה הסובבת את ביה"ס.
למידה מהצלחות:
פרויקט תמיכה הורית בנושא נשירה- חט"ב אכסאל:
הרעיון היה לטפל
בתופעת נשירת תלמידים מבית ספר, באמצעות יצירת מרחב מוגן לתלמידים הנושרים. האמהות
לקחו חלק בסיסי בהתערבות עם תלמידים נושרים.
14 אמהות התנדבו
לעזור לתלמידים נושרים בתוך כותלי ביה"ס, ובמשך שנה שלמה הן הפעילו את אותן
תלמידים בהדרה בחוגים הבאים:
1.
אומנות.
2.
עזרה לימודית
כולל עשיית שיעורי בית.
3.
גינון טיפולי.
4.
עשייה במזכירות.
5.
עבודות יד.
התלמידים נהנו
מאוד מהפעילויות ומצאו סביבה חמה ואנשים לא שיפוטיים. התלמידים אשר היו במעגל
ההדרה, נוצלו והוחזרו נפשית ופיזית לאזור המוגן בתוך בית הספר. תלמידי הסיכון הפכו
להיות מוקד הצלחה עד כדי שתלמידים מצטיינים
בקשו להצטרף אליהם לתוכנית.
ביצוע המשימות
נעשה לאחר תכנון, שיתוף מלא, ותיאום בין נאמני
הפרויקט מטעם בית הספר ולבין האמהות. לא היתה התערבות בתוך בית הספר אלא מעורבות
ועשייה משותפת. האמהות בעצם קבלו את ההזמנה של ביה"ס ונענו לקריאה שלו. מצד
שני בית הספר נתן מקום וקבלה להורים, הוא הבליט
את עשייתם מול כל אנשי הצוות ואל מול הורים אחרים, בנוסף לאנשי המועצה.
קשר וועד הורים עם מועצה מקומית
קשר וועד הורים עם
מועצה מקומית
וועד ההורים רואה
עצמו כחלק ממועצה משותפת של ביה"ס, אשר תכלול בנוסף לנציגי הורים, נציגות של ההנהלה.
מטרתו להוות עזר שכנגד להנהלת ביה"ס, ולהביא את קול ההורים והתלמידים אל שולחן
הדיונים לדיאלוג משותף.
בגבול הדק שבין מעורבות
והתערבות, הוועד יעשה מאמץ לשמור על מעורבות גבוהה ללא התערבות בהחלטות הניהוליות הנמצאות
בסמכות הנהלת ביה"ס.
הוועד פועל ע"פ
הוראות חוזר משרד החינוך מס' תשס"ד/4 (א)
ומתוקף כך רשאי להיות מעורב בהיקף של עד 25% בכל הקורה בבית הספר.
לקריאת חוזר משרד
החינוך ראה :
http://cms.education.gov.il?EducationCMS/applications/mankal/arc/sd4ak2_3_6.htm
מבין המטרות האופרטיביות הרגישות של וועד ההורים בביה"ס:
• הוועד יעזור באישור
ומימוש יוזמות הנהלת ביה"ס אשר מקובלות עליו ובמקביל יביא יוזמות חינוכיות וערכיות
העולות ע"י התלמידים או ההורים וכן בנושאים חומריים מנהלתיים וארגוניים.
• הוועד יקיים תקשורת
שוטפת אמצעית ובלתי אמצעית עם כלל הורי ביה"ס על מנת להביא לייצוג מקסימלי של
הצרכים והרצונות של ציבור ההורים והתלמידים
אולם, בהרבה מקרים,
הועד סוטה מהמטרות שלו, והופך לכלי בידי הנהלות בתיה"ס.
אפשר להבחין במצב
זה שהוא דואג לקידום יוזמות של ביה"ס בלי שקילה של תרומתם לאוכלוסיה.
וגם כשהוועד מפעיל
לחץ על המועצה, עד כדי איום בשביתה. בלי צדק
בעצם הועד במצבים
אלה הופך להיות סנגור של המנהלים, וכל עניין קיום תקשורת שוטפת עם ההורים הולך ופוחת
עם הזמן.
הקשר ועד – מועצה אינו קשר
מובהק בין שני צדדים, אלא קשר התלוי
בעוד קשרים אחרים ודינאמיקות קבוצתיות שונות. דבר שמשפיע על גרעין הקשר עצמו ומוסיף
מהמורכבות שלו.
קיום הוועד התלווה
ברגשות סותרות מצד בית הספר, גם רגשות חיוביות שיש תרומה לגוף הזה על הממסד, ומאידך
, רגשות שליליות של חשש מבקרה על העשייה החינוכית ועל תפקוד ההנהלה.
יש להדגיש שישנה השפעה
להנהלת בית הספר על קבלת נציגי וועד ההורים.
לקשר בין הנהלת בית
הספר לבין וועד הורים הוא אינטרסים מנוגדים בהרבה מהמקרים. מצד אחד המנהל דוחף את הוועד
למען השגת מענים מהמועצה והוא מתנה את קבלת
הועד בביה"ס בהצלחת להשיג דברים מהמועצה למען ביה"ס, אך מאידך המנהל חושש
מביקורת הוועד ומהמעורבות שלו בבית הספר.
קשר מסובך זה שיש
בו הרבה הנעה לכוחות בכוונים שונים, כוון שמספק צרכים וזה דרוש ורצוי, כוון אחר של
בדיקה ביקורת וניסיון לכנס לתחום של המנהל, דבר המורגש כחודרני ותוקפני מצד המנהל.
המועצה מקומית מודעת
לשימוש (אם אפשר להגיד) מצד המנהל בוועד. וכאן נשאלת השאלה איך מנהלים עניין כזה ושומרים
על קשר טוב מצד המועצה עם וועד ההורים?
הקשר בין הוועד לבין
המועצה מקומית, עבר תהליך . אפשר לחלק את חיי
הקשר הזה למספר שלבים. הוא מתחיל בשלב הסטארט
אפ, הולך ומתפתח (לא רק חיובית) עד שמגיע לשלב
של הבשלה, ולפעמים גם עובר נסיגה (
וזה בריא כל עוד היא בשליטה) . כל שלב
משלבי החיים של הקשר ועד- מועצה שונה מקדמו, עם מאפיינים מיוחדים.
שלב ראשון:
הסטארט אפ- תקופה עם הרבה עמימות, וחוסר ודאות
בקשר לתחום עבודה של כל צד.
שלב שני:
תקופה שמלווה בסערת רגשות ומאופיינת בחשדנות הדדית. תוך כדי האשמות הדדיות שמסתירים מידע , ומונעים
שקיפות.
שלב שלישי:
שלב שבו מתפתח הרצון לשיתוף פעולה, ואכן הוא נעשה באופן חלקי. האווירה השוררת היא
חיובית וזה בזכות מס חברים בוועד , אשר מגיעים עם רצון לקדם עניין ומתנגדים לכל
פעולה של הרס בקשר .
שלב רביעי:
הקבלה מצד השותפים מורגשת יותר, והשיתוף מתקדם יותר
בין השותפים.
שלב חמישי:
כעת , שיתוף הפעולה
מוצלח יותר והקשר מתחזק ללא מתח וללא השלכות.
למרות זאת, עד
עצם היום, מבחינת המועצה המקומית, התרומה של הוועד כגוף הינה במימדים זניחים,
ואפשר להתקיים בלעדיו.
מאידך, חברי הוועד נותנים כובד לגוף זה, וטוענים שיש
להם תרומה אדירה על הממסד גם במישור
המערכתי וגם במישור הנקודתי.
סוף