תאורטיקן |
שנה |
אירופה |
דרא"מ |
ארה"ב |
רעיון מרכזי |
Freud |
1909 |
X |
|
|
רע הכרחי. על המטפל מוטלת החובה להיות מודע
לו ולשלוט בו. |
Ferenczi |
1919 |
X |
|
|
ל-CT תפקיד מרכזי בטיפול. נסיון לשלוט בה עלול
לפגוע בתהליך הטיפולי. |
Stern |
1924 |
X |
|
|
שני סוגי CT: 1. שורשיו בקונפליקטים האישיים של המטפל –
מפריע לטיפול; 2. עולים בתגובה להעברה
של המטופל – מועיל לטיפול. |
Deutsch |
1926 |
X |
|
|
אסוציאציות המטופל הופכות לחווייה פנימית של
המטפל, ועומדות בבסיס כל אינטואיציה ואמפתיה. התהליך חייב לעבור הן דרך הלא מודע
והן דרך האינטלקט של המטפל. |
Glover |
1927 |
X |
|
|
החומר של המטופל מהדהד ומעורר במטפל זכרונות
מחוויות פסיכולוגיות מקבילות. יש להבחין בין העברה נגדית לבין התנגדות נגדית. |
Strachey |
1934 |
X |
|
|
הכיר בהיבטים האינטרסובייקטיבים של האנליזה;
מעורבותו הרגשית של המטפל מתבטאת בתגובתו להעברה הנגדית. |
Low |
1935 |
X |
|
|
סובייקטיביות המטפל הינה בעלת ערך להבנת הלא
מודע של המטופל. עמדה זו הורחבה ופותחה ע"י קלייניאנים ומטפלים המשתייכים
לגישות יחסי אובייקט. |
Balint & Balint |
1939 |
X |
|
|
המטופלים בהכרח מודעים להיבטים רבים של
המטפל, מעבר למה שהוא יכול להיות מודע לו. |
De Forest |
1942 |
X |
|
|
תמך בחשיפה עצמית סלקטיבית של המטפל. |
Klein |
1921-45 |
X |
|
|
CT היא תוצאה של הזדהות השלכתית שמקורה
במצבים סכיזואידים-פרנואידים של המטופל. |
Winnicott |
1949 |
X |
|
|
מתן לגיטימציה לרגשות שליליים המתעוררים בהעברה
נגדית; CT
היא תוצאה של אובייקטים פנימיים המושכלים על המטפל. |
Heimann |
1950 |
X |
|
|
CT הינה יצירה של המטופל שכן, חוויותיו
הסובייקטיביות של המטפל הושמו בתוכו ע"י השלכותיו של המטופל. |
Fromm-Reichmann |
1950 |
|
|
X |
המטפל מביא לטיפול את ה- total being
שלו. ל-CT
תפקיד חיוני בעבודה עם מטופלים מאוד מופרעים. |
Little |
1951 |
|
|
X |
CT מכיל אלמנטים בריאים ופתולוגים הנובעים
מהפסיכולוגיות של המטפל והמטופל כאחד. |
Gitelson |
1952 |
|
|
X |
ל-CT תפקיד בעל ערך לתהליך הטיפולי. תמך בחשיפה
סלקטיבית של המטפל. בהמשך חייו שינה את עמדותיו. |
Benedek |
1953 |
|
|
X |
למטופלים יש הבנה אינטואיטיבית של עמדותיו
ורגשותיו של המטפל. לאישיותו של המטפל תפקיד מפתח בכל המתרחש בטיפול. |
תיאורטיקן |
שנה |
אירופה |
דרא"מ |
ארה"ב |
רעיון מרכזי |
Tower |
1956 |
|
|
X |
אנליזה היא תהליך דואלי, הכולל אינטראקציה
בין הלא מודע של המטפל והמטופל. במקביל לנוירוזת העברה, מתפתחת גם נוירוזת
העברה נגדית. |
Grinberg |
1957 |
|
X |
|
CT בהכרח כוללת מיזוג של אלמנטים הנובעים
משני צידיה של הספה. בתגובה להזדהות השלכתית של המטופל, המטפל מגיב בהזדהות
השלכתית משלו. |
Gitelson |
1962 |
|
|
X |
שינוי מושג הודות לפרשנות של ההגנות, ולא דרך
אישיות המטפל או תקשורת עם הלא מודע שלו. לכן, ל-CT מקום מוגבל בלבד. |
Lacan |
1966 |
X |
|
|
עמדות מסוימות (בעיקר נסיון לאשש פרשנויות או
לרצות מדריכים וכד') של המטפל גורמות להעברה נגדית, ואלה עלולות לדרדר את העבודה
הטיפולית. עבודה טיפולית יעילה דורשת חקירה פתוחה של הלא מודע. |
Bion |
1967 |
X |
|
|
ל-CT השפעה מתמדת על התהליך הטיפולי; על המטפל
להגיע לפגישות "ללא זכרון ורצון". |
Kernberg |
1965, 1976 |
|
|
X |
משלב רעיונות הנגזרים מתיאוריות יחסי אובייקט
ומפסיכולוגיית האגו. CT כוללת קונפליקטים לא פתורים של המטפל אשר עולים בעקבות החומר
הטיפולי של המטופל. |
Reich |
1951,60,66 |
|
|
X |
נענתה לאתגר הבריטי, אך לאחר שסקרה את
גישותיהם, חזרה לעמדתו הקלסית של פרויד וביססה אותה בארה"ב. |
Isakower |
1963 |
|
|
X |
התהליך האנליטי הינו מיזוג זמני בין הלא מודע
של המטפל וזה של המטופל. כדי שתתרחש תקשורת יעילה, על ה-mind של המטופל והמטפל להיות במצב זמני של
רגרסיה. |
Racker |
1958, 1968 |
|
X |
|
הבחין בין סוגים שונים של CT:
הזדהויות של המטפל עם האובייקטים המופנמים של המטופל, הזדהויות של המטפל עם
הדחפים ומצבי האגו של המטופל, תגובות שמעורר המטופל, ותגובות שמקורן בדמויות
חיצוניות למטפל, כמדריכים, מורים וכד'. |
Kohut |
1971 |
|
|
X |
אמפתיה תלויה ביכולת של המטפל להשתמש
בסובייקטיביות שלו, כולל CT, כאמצעי להבנת התקשורת הלא מודעת של המטופל. |
Searles |
1975 |
|
|
X |
המטופל מבין אינטואיטיבית את המטפל. לפיכך,
יתכן שיחפש לרפא את המטפל, כילד המקווה לעזור להורה השרוי במצוקה. תופעה זו
עלולה ללכוד את המטופל ולמנוע ממנו להשיג נפרדות מההורה-מטפל. |
Grotstein |
1981 |
|
|
|
CT כוללת תוקפנות, קנאה, תחרות וכד' של
המטופל, מעבר לקונפליקטים הנוירוטים של המטפל. |
Spence |
1982 |
|
|
|
"אמת נרטיבית" נחשפת תוך שימוש
בחוויות הסובייקטיביות של המטפל והמטופל. |
|
1982 |
|
|
|
התגובות הסובייקטיביות של המטפל משפיעות על
התפיסות של המטופל, ועל החומר שהוא מביא לטיפול. |
Schwaber |
1983 |
|
|
|
על המטפל לגלות רגישות לדקויות בתהליך
ההקשבה, ולאופן שבו הסובייקטיביות שלו מטה את אופן ההקשבה והתגובה שלו למטופל. |
תיאורטיקן |
שנה |
אירופה |
דרא"מ |
ארה"ב |
רעיון מרכזי |
Poland |
1986,
1988 |
|
|
|
מטפל ומטופל פועלים כדיאדה של שני פרטים
נפרדים, הקשורים זה לזה דרך הד שמגשר בין התהליכים המנטליים הלא מודעים שלהם.
משום שיחסים דיאדים אלו קיימים, ורק בשל קיומם, המטפל יכול להבין את משמעות
האסוציאציות של המטופל. |
McLaughlin |
1975, 1981 |
|
|
|
החיים של מטפלים ומטופלים תכופות נשזרים זה
בזה; enactments של אספקטים מההסטוריה של שניהם משפיעים על התהליך האנליטי. |
Gardner |
1983 |
|
|
|
מחשבותיו של המטפל, הזכרונות והדימויים
שעולים בו במהלך הטיפול, קשורים באופן משמעותי לחומר של המטופל. |
Boesky |
1996 |
|
|
|
יעילות הטיפול תכופות תלויה באקטואליזציה של
ה-CT,
שכן זו מאפשרת למטופל להשיג הבנה משמעותית של השפעתו על המטפל. |
Chused |
1991 |
|
|
|
ב-enactments של המטפל גלום פוטנציאל להארת יחסי
ההעברה- העברה נגדית; על המטפל להיות מודע לתהליכים שגרמו להם. |
Stolorow |
1983, 1992 |
|
|
|
התהליך האנליטי הוא אינטרסובייקטיבי. העולמות
הסובייקטיביים של המטפל והמטופל כאחד משתנים במהלך הטיפול. |
Ogden |
1983, 1994, 1997 |
|
|
|
"השלישי האנליטי": מציאות פסיכית
שיוצרים רעיונות, אמונות ודמיונות שהמטפל והמטופל חולקים בטיפול, ואשר להם השפעה
על התפיסות והמחשבות של המטפל והמטופל כאחד. |
Arlow |
1993 |
|
|
|
רפלקציה עצמית של המטפל חיונית כדי לאפשר לו
לשלוט בתגובות הפנימיות שלו. עליו להביאן לתהליך קוגניטיבי שבמהלכו
הסובייקטיביות שלו נבחנת מול הראיות העולות מן האסוציאציות של המטופל, כדי להשיג
ראיות אובייקטיביות לאינטואיציות שלו. |
Renik |
1993, 1995 |
|
|
|
המטפל צריך להביא את ה-enactments שלו לתוך האנליזה, ולשוחח עליהם באופן
גלוי עם המטופל. |
Schafer |
1997 |
|
|
|
דגש על האינטראקייה כאן ועכשיו, על שימוש
בסובייקטיביות של המטפל , ועל גילוי הפנטזיות שיש למטופל על המטפל. |